חשיבותה של הגופרית בתזונה

חשיבותה של הגופרית בתזונה

מבחינת כמות, גופרית היא המינראל השלישי בשכיחותו בגוף, אחרי סידן וזרחן. כמעט כל הכמות של גפרית הנצרכת על-ידי האדם מקורה בחלבונים. רק לאחרונה נקבעה לגביה קצובת מזון יומית. מחקרים עדכניים לימדו שלמינראל זה יש חשיבות עליונה. כפי הנראה,  אנשים רבים לא צורכים ממנו מנה מספקת. כמחצית מכמות הגופרית שבגוף מצויה בשרירים, בעור ובעצמות, והשאר  בחלקי גוף אחרים. לגפרית יש חלק חשוב במערכות שונות בגוף – היא  עוזרת בעיצוב צורת החלבונים ובקשרים ביניהם. שיער וצפרניים בנויים בעיקר מחלבון הקרוי קרטין, חלבון שעשיר בגפרית. גם במיתרים וברצועות בגוף יש חלבון המכיל גופרית, שנותן להם את הגמישות. עם השנים הם מאבדים את גמישותם וכך יש יותר בעיות בעור, יותר שרירים נוקשים ופרקים כואבים.  מחסור בגפרית תורם לבעיות אלו של הגיל.

 בנוסף לחלבונים, גופרית דרושה גם למבנה ולפעילות של אנזימים. אם אין די גופרית, אנזימים לא יפעלו כהלכה וזה גורם לשורת בעיות בריאותיות. זאת מאחר ואם אין די אנזימים תקינים, התהליכים המטבוליים לא פועלים כהלכה.

לגופרית יש תפקיד חשוב גם בפעולות אחרות  בגוף, ואלו הם:

* במערכת מעבר אלקטרונים בגוף, בחלבונים מכילי הגופרית  והברזל שבמיטוכונדריות, שהם בתי החרושת לאנרגיה שבתאים.

* להפעלת ויטמיני 1B וביוטין הדרושים להפקת אנרגיה מפחמימות.

* לסינתזה של מתווכים מטבוליים, כמו גלוטטיון.

* לפעולה תקינה של אינסולין. מולקולת האינסולין בנויה משתי שרשרות של חומצות אמיניות הקשורות האחת לשנייה עם קשר גופרתי. בלי הגופרית, האינסולין לא פעיל.

* לסילוק רעלים.

ניסוי נערך על-מנת לברר באילו מסלולים מטבוליים יש בעיה, כאשר חסרה גופרית במזון. החוקרים בדקו פעילות של תוספי מזון  שונים מכילי גופרית ובכללם כונדרואיטין וגלוקוזמין, אותם נוטלים לטיפול בבעיות מפרקים. לדברי עורכי המחקר, "חומצות אמיניות מכילות גופרית תורמות לקיום קשר בין מערכות תאים, בהשפיען על תהליך החיזור  והיכולת לנטרל חומרים רעילים, רדיקלים חופשיים וחמצנים פעילים לסוגיהם. מטבוליטים מכילי גופרית, מהם הגלוטטיון הוא הנציג העיקרי, משתתפים בפעולתן של תרכובות רבות, בהן יש עניין לרפואה ולריפוי לסוגיו. זה כולל הפעלת חומצות שומן אומגה-3 ואומגה-6, מינרלים כמו סלניום, אבץ, מגנזיום וויטמיני E ו-C, אנטיאוקסידנטים כמו פרואנטוציאנידינים וחומצה אלפא ליפואית. רבים מהם מעורבים בייצור של פרוסטגלנדינים ובתהליכים נוגדי חימצון."

מצטברות יותר ויותר הוכחות  לפעולה של  הגלוטטיון ותרכובות אחרות מכילות גופרית

הן שומרות על הומיאוסטזיס, שהוא  איזון  בתהליכים מרכזיים  בגוף.

מהם מקורות הגופרית במזון?

בתפריט הרגיל יש שתי חומצות אמיניות מכילות גופרית – מטיונין וציסטאין. מטיונין הינה חומצה אמינית הכרחית. ציסטאין יכול להיווצר בגוף, אם יש די גופרית במזון. שתיהן  לא נאגרות בגוף. כל עודף שלהן מתחמצן לסולפאט ומופרש בשתן או נספג בחזרה, אם יש מחסור בחומצות אמיניות אלו בתפריט.

גלוטטיון הינה תרכובת מרכזית ביותר בגוף. היא מורכבת משלוש חומצות אמיניות: ציסטאין, גלוטמאט וגליצין. גלוטטיון הוא החומר נוגד החימצון היותר פעיל בגוף. הוא מאפשר  פעולה יעילה  של כלל האנטיאוקסידנטים. ציסטאין הינה החומצה האמינית המגבילה ביצירת גלוטטיון.  למרבית חולי המחלות הקשות והניווניות אין מספיק גלוטטיון, בייחוד אם הם מטופלים עם תרופות. במצב זה  ההישרדות של חולים אלו נפגעת במידה רבה. ניתן לשפר נתון זה על-ידי הוספת חומצות אמיניות גופרתיות.

במוח, שהוא האחרון לסבול ממחסורי תזונה, רמות הגלוטטיון יורדות על-מנת לשמר רמת גלוטטיון מספקת באיברים אחרים.  ירידה ברמת הגלוטטיון בגוף גורמת לפגיעה נוספת של תהליכי חימצון בגוף. אז, סחוס, שהוא פחות חיוני לחיים נשחק וזה מסביר מדוע יש תועלת בנטילת כונדרואיטין וגלוקוזמין. MSM יכול לעזור אף הוא במחלות מפרקים. המסקנות הן, שלאנשים רבים, בייחוד למבוגרים, אין די גופרית שמקורה במזון ועליהם להיעזר בתוספים מכילי גופרית.

היכן יש גופרית במזון?

גופרית יש בביצה, אגוזי ברזיל, קיטניות, שום, בצל, כרוביים, אספרגוס, נבט חיטה ובמלח הימליה.  MSM  היא תרכובת אורגנית מכילת גופרית. חומר זה הוא גם  נוגד חמצון חזק המצוי במזונות רבים. בנוסף, הוא עוזר במצבים כמו עייפות, דיכאון, רגישות רבה לסטרס גופני או נפשי ומחלות ניווניות.

תפקידים נוספים של  MSM

הוא מפחית כאבים כרוניים, משפר קליטת רכיבי תזונה רבים ובכללם את מרבית הויטמינים, חומצות אמיניות, המינרלים סלניום, סידן,  מגנזיום וקואנזים  Q-10.

הוא מצמצם סיכון לסרטן, מפחית כאבי התכווצויות שרירים, מנטרל רעלים, מצמצם תופעות של אלרגיה. נוגד פרזיטים ובכללם סוגים רבים של תולעי מעיים, משפר את תפקוד הריאות ומגן מפני מחלות ניווניות,  בכך שהוא מעלה את היכולת נוגדת החימצון בתאים. בנוסף, הוא משפר את פעולת האינסולין, מעלה עמידות למצבי סטרס, משפר את גמישות  דפנות התאים ונוגד דלקות.

 מקורותיו במזון וכתוסף מזון

כמות הגופרית אותה ניתן לקבל ממזון היא בין 1 ל-5 מ"ג לק"ג.  יש גופרית בחלב, ירקות, פירות, אגוזים וגרעינים, אבל פיסטור, חימום או בישול של מזונות אלו, אכילתם כאשר הם התיישנו או כאשר אין הם אורגניים מפחיתה את כמות הגופרית שבהם, עד  כמעט לאפס.  ב-MSM יש הרבה גופרית, זהו מקור טבעי. באלויה ורה, במצבה הטבעי, יש הרבה גופרית. בנטילת  MSM  חשובה הכמות. יש להתחיל בצריכת 2.5 ג' ליום ובהדרגה לעלות עד 5-7 ג' ליום.  זהו תוסף לא רעיל ויש להקפיד על קנייתו ממקור אמין. עם כמויות החומצות האמיניות מכילות הגופרית, מטיונין וציסטאין, אין להפריז.