Cite this as: BMJ 2009;339:b3692
חומרים בשימוש ביתי שמפריעים לפוריות האישה
בארה"ב, לנשים רבות ביותר יש קשיים להרות. כתוצאה מכך יש שם התרחבות רבה של נושא טיפולי פוריות וההוצאות המשוערות על כך הן בין 3 ל-5 ביליוני דולרים לשנה. לאחרונה פורסמו שם בעיתון המקצועי Environmental Health Perspectives תוצאות מחקר התולות את האשמה, בין השאר, גם בשימוש בחומרים המכילים תרכובות אתריות של דיפניל פוליברומינים (PBDEs) הנמצאות במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ועוד (לא טבעיים) רבים בבית.
במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בו נטלו חלק יותר מ-200 נשים, נמצא שאצל נשים שבדמן היה ריכוז גבוה של חומרים כאלו, נדרש הרבה יותר זמן להיכנס להריון לעומת המצב אצל נשים עם רמות נמוכות של החומרים. למעשה, עם כל עלייה פי 10 של חומרים כאלו בדם הייתה ירידה של 30% בסיכויים להיכנס להריון בכל ביוץ. בהודעה לתקשורת מפי פרופ' קים הרלי, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת ברקלי, שניהלה את המחקר נאמר: "נערכו מחקרים רבים מאוד לגבי הנזקים של חומרי PBDEs בבעלי חיים, אבל רק מחקרים מעטים נערכו עם בני אדם. מחקר זה, שפורסם כעת, היה הראשון שהציג את ההשפעה הקשה של חומרים אלו על פוריות האישה".
PBDEs הם קבוצה של תרכובות אורגנוברומיניות הנמצאות בריהוט, מיכשור אלקטרוני, אריגים, שטיחים, פלסטיק ומוצרים נוספים המצויים בבית. אלו הם חומרים שהוכנסו מאז שנות ה-70 כמגינים מפני שריפות.
חומרים אלו מתנדפים ונכנסים לאוויר ומצטברים בתאי שומן בגוף. במחקרים קודמים נמצאו שאריות של חומרים כאלו אצל 97% מתושבי ארה"ב. הכמויות של חומרים אלו בגופם של תושבי ארה"ב נמצאו גבוהות פי 20 לעומת אלו שנמצאו אצל תושבי אירופה.
תרכובות PBDEs היותר שכיחות שנמצאו בדמן של נשים בארה"ב היו פנטה BDE- ו-אוקטה-BDE. הן נאסרו לשימוש במספר מדינות בארה"ב אבל עדיין נמצאים במידה נרחבת במוצרים שיוצרו לפני שנת 2004. הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב פרסמה בשנת 2009 אזהרות לגבי שימוש במוצרים מכילי חומרים אלו, אבל הגיעה לסיכום עם 3 היצרניות היותר גדולות של חומרים אלו שיפסיקו לייצר אותם רק בשנת 2013. זה מאוחר מדי.
לדברי המדענית הראשית במחקר זה, פרופ' ברנדה אשכנזי מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת ברקלי, "חומרים אלו נמצאים במוצרי צריכה רבים בבית והם גורמים לירידה משמעותית בילודה בקליפורניה, נתון רב חשיבות לגבי עתידו של הדור הבא במדינה זו. בנוסף, כעת מוכנסים לשימוש חומרים חסיני אש חדשים, עם פוטנציאל לרעילות, ועליהם אין אנו יודעים כלום, אין שום מחקר בטיחות לגביהם".