טיפול בצמחי מרפא
עקרונות הפרמקופיאה הסינית-רפואה סינית
רפואה סינית כוללת שיטות טיפוליות שונות, ביניהן אקופונקטורה, מוקסה, מסז', תזונה, צמחי מרפא, תרגילים והדרכה לאורח חיים. הטיפול בצמחים ובתזונה חשוב ביותר בעולם רפואה סינית, והוא ניתן כטיפול יחיד או בשילוב עם אקופונקטורה. הייחודיות של רפואת הצמחים הסינית היא ברצף השימוש, בהתפתחות ובניסיון אמפירי שנמשך אלפי שנים בפיתוח רפואה סינית.
את התחלת השימוש בצמחי מרפא מייחסים לקיסר האגדי Shen Nong, שחי לפני 3,500 שנה בקירוב. משמעות שמו: האיכר הנעלה או האלוהי, והוא נחשב לאבי החקלאות וכמי שלימד את האנשים לאחוז במחרשה. Shen Nong כתב מספר ספרים אך הם אבדו, והם נזכרים בכתובים מהמאה השנייה, השלישית והשישית לספירה. הספר שנותר ותורגם לכמה שפות נקרא "“The Divine Farmer’s Materia Medica. ספר זה נחשב לאחד הספרים הסיניים הקלסיים, בשורה אחת עם ספריו של הקיסר הצהוב, שמהווים את הבסיס רפואה הסינית וצמחי מרפא.
הסופר Liu An, שנפטר בשנת 122 לפני הספירה, מספר בספרו
"”The South of the huai Master, על Shen Nong: "הקדמונים היו אוכלים עשבים ושותים מים. הם היו אוספים פירות מהעצים ואוכלים צדפות. הם סבלו לעתים קרובות ממחלות והרעלות. ואז Shen Nong לימד את האנשים לחרוש ולזרוע את חמשת הדגנים, להבחין בין אדמה יבשה או לחה, פוריה או סלעית, ממוקמת על גבעות או בשפלה. הוא טעם את כל העשבים וזיהה את טעמם אם הוא מתוק או מר. הוא לימד את האנשים במה רצוי להשתמש וממה חשוב להימנע. הוא טעם כ-70 צמחים כל יום, וקבע אם ניתן להשתמש בהם כתרופה או שהם רעילים".
בספרו של Shen Nong מופיעים עקרונות הפרמקופיאה הסינית, שעברו במהלך ההיסטוריה מדור לדור בע"פ ובכתב, והם מהווים את הבסיס לשימוש בצמחים בעולם רפואה סינית עד היום.
השימוש בצמחי מרפא סיניים על פי רפואה סינית מתבסס על המחשבה האנרגטית הדינמית. הסינים לא התעניינו במרכיבים הפעילים ובכימיה של הצמחים. הם ראו את הצמח בכללותו והתעניינו בהשפעה האנרגטית שיש לו על גופנו. את תכונות הצמחים הם למדו להכיר על ידי התבוננות של אלפי שנים בהשפעת הצמח על המשתמשים בו.
התכונות האנרגטיות של הצמח מתוארות לפי הטבע על פי רפואה סינית, הטעם, כיוון התנועה ומרידיאן היעד.
הנתונים הנוספים שמובאים לגבי כל צמח הם: חלקי הצמח בשימוש, התוויות, התוויות-נגד, מינון, רעילות ואזהרות.
טבע הצמח מבטא את האיכות הדינמית שלו, זו שניתנה לו על ידי השמים כך סוברת רפואה סינית, ה-yang שלו. היא מתבטאת במונחים של טמפרטורה: חם, קר, חמים, צונן או ניטרלי. המונח טבע הצמח מציין את רמת האקטיבציה הכוללת שלו, שניתנת להעברה למשתמש. היא מתבטאת בתחושה של קרירות או של חום לאחר השימוש בצמח. זוהי תחושה שבני האדם מרגישים באופן ספונטני, כשהם מעדיפים מזון חם כשקר להם ומזון קר כשחם להם.
טבע הצמח קשור לחמשת האלמנטים על פי רפואה סינית, והוא פועל בעיקר על תפקוד האלמנט הקשור אליו.
צמחים ומאכלים בעלי טבע קר, כגון, אצות ים, פטריות, זרעי חמניות, Rumex Rhubarb, Scutellaria ורבים אחרים, קשורים למים ופועלים בעיקר על הכליות. ניתן להיעזר בהם במקרים של עודף חום בגוף מסיבות חיצוניות או פנימיות כך גם על פי רפואה סינית.
צמחים ומאכלים בעלי טבע חם, כגון קינמון, שום, Cardamon, Myrrh ועוד, קשורים לאלמנט האש. הם ממריצים במיוחד את הלב, המעי הדק והמחמם המשולש * הטבע החם קשור באופן ישיר לכל המערכות האחראיות לבעירה ולהפיכת המזון לאנרגיה כך גם על פי רפואה סינית.
* המחמם המשולש הוא מרידיאן המקשר ומאזן את שלושת חלקי הגוף: בית החזה, אזור הבטן והאגן על פי רפואה סינית.
צמחים ומאכלים בעלי טעם חמים, כגון סלרי, כמון, קימל, שומר, זנגויל, קשורים לאלמנט העץ. הם פועלים בעיקר על הכבד על פי רפואה סינית ועל כל מה שקשור לתנועה שהכיוון שלה הוא למעלה והחוצה.{ כגון השרירים והגידים.
צמחים ומאכלים בעלי טבע צונן, כגון מיני מנתה, אורגנו, אזוב, שבולת שועל, קשורים לאלמנט המתכת ופועלים על הריאות. הם מסייעים לריאות למלא את תפקידן, לצנן, לטהר ולהניע כלפי מטה על פי רפואה סינית.
צמחים ומאכלים בעלי טבע ניטרלי, כגון קמומיל, שוש קירח, תירס, ענבים, קשורים לאלמנט האדמה על פי רפואה סינית. הם פועלים על הטחול והקיבה, מחזקים ומאזנים אותם.
הטעם מציין את איכות הצמח שניתנה לו על ידי האדמה, ה-yin של הצמח. הכוונה היא לטעם העדין ביותר, שקשור אמנם לחומר, אבל הוא התכונה העדינה ביותר של החומר.
מציינים חמישה טעמים עיקריים: מתוק, חמוץ, מר, חריף ומלוח.
הטעם קשור גם הוא לחמשת האלמנטים על פי רפואה סינית. כל טעם הולך אל איבר מסוים. בכמות קטנה הוא מזין את האיבר ומחזק אותו, ואילו בכמות גדולה הוא תוקף את האיבר ומזיק לו .
הטעם המתוק בעולם רפואה סינית קשור לאלמנט האדמה ופועל על הקיבה, הטחול והלבלב. המתיקות עליה מדובר איננה מתיקות של סוכר אלא זו של הדגנים. המתוק העדין מחזק ומזין את הקיבה, הטחול והלבלב. המתוק המוגזם גורם לחסימה במרכז הגוף, לכאבים בעצמות ולנשירת שיער.
הטעם החמוץ הולך אל הכבד. החמוץ המוגזם פוגע בשרירים, בטחול ובשפתיים.
הטעם המר בעולם רפואה סינית הולך אל הלב. שימוש מוגזם בצמחים מרים פוגע בעצמות ומרוקן את הטחול והקיבה ועלול לגרום לבחילה והקאה.
הטעם החריף הולך אל הריאות. צמחים ארומטיים, כגון Thymus, Mentha ואחרים, נחשבים לבעלי טעם חריף עדין והם מזינים ומחזקים את הריאות. החריף המוגזם פוגע בשרירים ובכלי הדם.
הטעם המלוח הולך אל הכליות. הערמונים והסלרי, לדוגמה, נחשבים למלוח עדין. הם מחזקים את הכליות. המלוח המוגזם פוגע בכלי הדם, בטחול ובכליות.
לטבע ולטעם של הצמחים יש חלק בקביעת התכונות הפיזיולוגיות שלהם. הטעם החריף מפזר ומניע. זהו טעם בעל אופי של yang, שניתן להשתמש בו כדי לפתוח חסימות. הטעם המתוק העדין מזין את החיים ונחשב גם כן לבעל אופי של yang. הטעם המר נחשב למנקז. רוב הצמחים המשלשלים ומנקי הכבד הם בעלי טעם מר. הטעם החמוץ נחשב לאסטרינג'נט ונעזרים בו כדי למנוע דליפות. הטעם המלוח נחשב למרכך ומרוקן על פי רפואה סינית.
כיוון התנועה-רפואה סינית
הטבע והטעם משפיעים גם על כיוון התנועה של הצמח בתוך הגוף. מבחינים בצמחים העולים וצפים או כאלה שיורדים ושוקעים. הצמחים העולים וצפים מניעים כלפי מעלה והחוצה. הם בדרך כלל בעלי טעם חריף או מתוק וטבע חמים או חם. אלה הם צמחים מגבירי הזעה, מפזרי קור, מגרשי רוח. הם מסייעים לאנרגיה לעלות כלפי מעלה, וניתן להיעזר בהם לפתיחת אברי חישה חסומים, ולהעלאת אנרגיה צלולה אל הראש.
צמחים שיורדים ושוקעים מניעים כלפי מטה ופנימה. הם בדרך כלל קרירים או קרים וטעמם חמוץ או מלוח. ניתן להשתמש בהם כדי להוריד חום, לשפר את העיכול, להוריד yang שעולה בצורה מוגזמת, למנוע איבוד נוזלים פתולוגי ולהשקיט ולהרגיע.
משתמשים בכיוון התנועה של הצמחים כדי לכוון ולהדריך את הפורמולה אל איבר מסוים שעליו רוצים לפעול. הסינים עסקו כבר לפני אלפי שנים בחיפוש הדרך הנכונה להביא את הפורמולה אל המקום המתאים.
אופן השימוש -רפואה סינית
אופן השימוש הרגיל בצמחים סיניים הוא המירתח. בשנים האחרונות, כאשר השימוש בצמחים סיניים נעשה נפוץ במערב בעולם רפואה סינית, התחילו להשתמש גם באבקות, קפסולות וכדורים, אבל עדיין צורת המירתח היא הנפוצה ביותר,לזירוז התהליכים ובמציאת הצמחים הרצויים בעולם רפואה סינית.
לעתים קרובות עוברים הצמחים עיבוד מיוחד לפני יציאתם לשוק. מטרת העיבוד היא להגביר תכונות מסוימות של הצמח או להפחית את הרעילות שלו על פי רפואה סינית לשיפור אפקט הפעולה: כך אפיית הצמח בתנור מסייעת לנטרל רעלנים; חימום ממושך הורס את הטאנינים ומפחית את תחושת העפיצות;
בישול הצמח ביין הופך אותו למחמם ומחזק; טיגון יבש מסייע לו לחזק את הטחול והקיבה; טיגון יבש עם מלח מכוון את פעילות הצמח אל הכליות; טיגון הצמח בתוך יין מגביר את כושרו לפתוח חסימות במרידיאנים; טיגון עם זנגויל מפחית את התגובה השלילית שעלולה להיות לצמחים קרים ומרים על הקיבה, ומסייע למנוע בחילות והקאות; טיגון של הצמח בדבש מגביר את כושרו לחזק ולהוסיף לחות כל זאת על פי רפואה סינית .
הסינים מקפידים מאוד בבחירת הכלים בהם הם משתמשים להכנת תכשירים צמחיים בעולם רפואה סינית. מתאימים במיוחד כלי חרס או זכוכית וכפות של עץ, שקשורים לאלמנטים של אדמה ועץ. המתכת אינה מתאימה לטיפול בצמחים, בגלל הניגודיות הקיימת בין העץ והמתכת.
כאשר מכינים פורמולה, מחממים את המירתח על אש קטנה, ומוסיפים את הצמחים בזה אחר זה, לפי הזמן הדרוש להרתחת כל צמח. לקראת סוף החימום מוסיפים את הצמחים המכילים שמנים נדיפים על פי רפואה סינית.
בדרך כלל מרתיחים את הצמחים בתוך מים. לפעמים משתמשים בנוזלים אחרים כדי להעניק למירתח תכונות מיוחדות. מירתח בתוך יין מחזק את הדם ופותח חסימות במרידיאנים על פי רפואה סינית. החלב מחזק ומוסיף לחות. מירתח בתוך מים שהושרה בהם אורז מאזן את הקיבה והטחול. מי דבש מוסיפים השפעה מרככת ומחזקים את הטחול. מי מלח עוזרים לרכך ולכוון את המירתח אל הכליות.
צירופי צמחים-רפואה סינית
רפואה הסינית נוהגים להשתמש בפורמולה הכוללת כמה צמחים ולא בצמח בודד. הצמח היחיד שמשמש לעתים כצמח בודד הוא הג'ינסנג. השימוש בפורמולה מאפשר להגביר את יעילות הטיפול, להפחית את רעילות הצמחים ואת תופעות הלוואי שהם עלולים לגרום, ולהתאים את הצמחים למטופל באופן אישי.
מבנה הפורמולה
כדרכם של הסינים מתואר מבנה הפורמולה בלשון ציורית. יש חלוקת תפקידים לצמחים הבונים את הפורמולה על פי רפואה סינית. לפעמים כמה צמחים נושאים באותו תפקיד או שצמח מסוים ממלא יותר מתפקיד אחד: האדון או הקיסר הוא הצמח העיקרי שבפורמולה, והיא לפעמים נקראת על שמו. הריכוז שלו הוא הגדול ביותר, בדרך כלל 50%-70%. השר עוזר לקיסר ומחזק את פעילותו הפיזיולוגית. העוזר ממלא אחד או יותר מהתפקידים הבאים: מפחית מעוצמת הפעילות או הרעילות של הצמח העיקרי, מסייע לקיסר ולשרים בפעילותם, מטפל בסימפטומים, ועוזר לאזן את הפורמולה. כשהיא מכילה כמה צמחים קרים, ניתן להוסיף צמח עוזר מחמם כדי למנוע קירור יתר.
השליח מכוון את הפורמולה למסלול או לאיבר שבו רוצים לטפל. ישנם שליחים ההולכים אל הטחול והקיבה, ונעזרים בהם כדי לאזן את הפורמולה ולהאט את פעילותה.
הטיפול באפתות בפה
נדגים את הטיפול של רפואת הצמחים הסינית באחת הבעיות הנפוצות: אפתות בפה.
האפתה היא כיב קטן המופיע בפה. צבעו לבן או צהבהב והוא מוקף באדמומית. הכיב מופיע לעתים קרובות אחרי מחלה המלווה בחום.
רפואה הסינית קושרת את האפתה לחום המשתחרר כלפי מעלה. מקור החום עלול להיות מרידיאן הלב או הטחול והקיבה. האבחון המדויק חשוב כדי לתת את הטיפול המתאים.
החום העולה פועל על רירית הפה וגורם להתכייבות. השפעת החום תהיה חזקה במיוחד אם הרירית פגועה. במקרים שהגורם הוא חום העולה ממרידיאן הלב או הקיבה והטחול, האפתות יהיו בדרך כלל מרובות, מוקפות בצבע אדום חזק ויגרמו כאב וצריבה.
מקור נוסף לחום שעולה אל הפה הוא חוסר yin. הדבר גורם לאי-שליטה בחום והוא עלול להשתחרר כלפי מעלה. במקרים אלה האפתות מועטות, הצבע המקיף אותן אדום חיוור והכאב חלש יותר. לכך מתלווים סימפטומים נוספים, כגון עייפות, הפרעות בשינה, פנים אדומים מבריקים או אי-שקט.
כאשר הגורם לאפתות הוא חום שמקורו בקיבה, בטחול או במרידיאן הלב, הטיפול יכלול קירור, הרחקת הרעלנים וניקוז של עודף החום. במקרים שהחום העולה נגרם בשל חוסר yin, הטיפול יכלול חיזוק של ה-yin, דיכוי החום והורדתו כלפי מטה.
בכל המקרים מומלץ להיעזר בטיפול חיצוני שיסייע לשכך את הכאב, להפחית את הנפיחות והדלקת ולהחיש את ריפוי הכיבים ובנייתה של רקמה בריאה.
פורמולות מומלצות
• למקרים של התפרצות אש של הלב על פי רפואה סינית
Coptis chinensis 3g קנה שורש
Rehmannia glutinosa 10g שורש
Lopatherum gracile 3g נוף הצמח
Gardenia jasminoides 3g פירות
Glycyrrhiza uralensis 3g שורש
פעילות: צינון אש של הלב על פי רפואה סינית.
התוויות: כיבים מרובים מוקפים ברירית אדומה, כאב, יובש בפה, צימאון, לשון אדומה עם ציפוי צהוב.
מינון: 3-10 ג' ליום.
* למקרים של הצטברות חום בטחול ובקיבה על פי רפואה סינית.
Gardenia jasminoides 6g פירות
Forsythia suspense 10g פירות
Scutellaria baicalensis 6g שורש
Mentha haplocalyx 3g נוף הצמח
Lopatherum gracile 10g נוף הצמח
Rheum palmatum 3g שורש וקנה שורש
Sodium sulfate 6g
Glycyrrhiza uralensis 3g שורש
פעילות: טיהור חום, ניקוז אש, עידוד פעולת המעיים על פי רפואה סינית.
התוויות: כיבים מרובים מפוזרים בפה, אודם של רירית הפה מסביב לכיבים, עצירות, לשון אדומה, חום.
מינון: 9-12 ג' ליום.
• למקרים של חום המתפרץ בגלל חוסר yin על פי רפואה סינית.
Rehmannia glutinosa 10g שורש
Cornus officinalis 10g פירות
Dioscorea hypoglauca 10g קנה שורש
Poria cocos 10g גוף הפטרייה
Alisma plantago-aquatica 6g קנה שורש
Paeonia suffruticosa 10g שורש
Anemarrhena asphodeloides 6g קנה שורש
Phellodendron amurense 6g קליפת גזע
פעילות: הזנה וחיזוק של ה-yin, דיכוי חום על פי רפואה סינית.
התוויות: כיבים בודדים בפה, עייפות, יובש בפה ללא רצון לשתות.
צמחים סיניים רבים זמינים כיום בארץ לטיפול על פי רפואה סינית, וכן גדל והולך מספר המטפלים המאבחנים לפי רפואה הסינית. טיפול הניתן אחרי אבחון מדויק נועד לרפא את החולה ולשחרר אותו מהצורך להמשיך לקחת את התרופה לאורך זמן. המטפל יעקוב אחרי השפעת הצמחים וישנה את הרכב הפורמולה בהתאם. הוא ישתדל לפתור את הבעיה, לאזן את הגוף ולמנוע את הופעת האפתות בעתיד.
ספרות עזר על פי רפואה סינית.
קישורים ולונטים – דיקור סיני
The Divine Farmer’s Materia Medica. Translated by Yang Shou-zhong. Blue Poppy Press, Inc. Boulder, Co, USA, 1988.
Bensky D. & Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Revised Edition, Eastland Press Inc. Seattle, Wa. USA, 1993.
Bensky D. & Barolet R. Chinese Herbal Medicine Formulas & Strategies, Eastland Press Inc. Seattle Wa. USA, 1990.
Ming Ou. Chinese-English Manual of Common Used Prescriptions in TCM, Joint Publishing Co Ltd, Hong Kong, 1989.