סטטינים – כל האמת (חלק שני)

ליפיטור היא תרופת הסטטינים היותר נפוצה, בארה"ב מפרסמים אותה בלי סוף בטלוויזיה וברדיו. אמנם יש מעט מידע על תופעות הלוואי שלה, אבל חשוב לדעת  שמידע זה הוא רק קצה הקרחון של הנזק האמיתי הטמון בנטילת תרופות סטטינים.

מחבר הספר Reaching Heart Health   כותב בספרו שליפיטור פועל על-ידי עיכוב אנזימים שמייצרים כולסטרול בכבד – אנזימים אלו דרושים גם לייצור של קואנזים  10-Q  שאין ערוך לחשיבותו לבריאות הלב. סטטינים גורמים גם לחולשת שרירים, בעיות בכבד, בחילות, שלשולים, כאבי בטן, כאבי ראש, אי ספיקת כליות, קטרקט ופריחות בעור.

באנגליה ובווילס נאספו נתונים לגבי 2 מיליוני אנשים בגילאי 30-74 שנטלו סטטינים והיה אצלם נזק בינוני עד חמור לפעולת הכבד, ביחד עם עוד השפעות בריאותיות קשות. נתונים דומים נאספו גם בשוודיה. לפי נתוני המחלקה לבקרת תרופות בשוודיה, בקובץ שכלל נתונים מהשנים 1988-2010, נזקים לכבד מהווים 57% מכלל הנזקים שנרשמו לחובת הסטטינים.  נזקים לכליות היו במקום השני. התוצאות הן אלו:

תמותה בגלל  אי-ספיקת כבד

השתלת כבד

צהבת

אישור לכך שהתרופה היא זאת שהזיקה לכבד ניתן,  כשעקבו אחרי אנשים שנטלו ליפיטור, נפגעו בכבד והפסיקו לקחת את התרופה. אז, כאשר הם התאוששו, שוב חזרו אל התרופה ואותן בעיות בכבד חזרו שנית.

נזק לכבד יש. האם תרופות אלו עוזרות ללב? רוב נוטלי הסטטינים עושים זאת עקב רמת כולסטרול גבוהה בדמם.  התרופות לא עוזרות ללב, הן מגבירות את הסיכון להתקף לב ולאירוע מוחי.   כולסטרול נחוץ בגוף להסעת קואנזים  10-Q ונוגדי חמצון מסיסי שומן. אובדן 10-Q פוגע במיטוכונדריות של ה-DNA.  רמה ירודה של  10-Q גורמת גם לעייפות, חולשת שרירים וכאבי שרירים – גם לאי ספיקת לב, אותה מחלה שהסטטינים היו אמורים להגן מפניה.

כאבי שרירים שכיחים ביותר בין נוטלי תרופות אלו. למעשה, כאבים אלו מלמדים שהגוף הולך ומתפרק.  נוצר עומס על הכליות ואלו נפגעות בצורה קשה – עד אי ספיקת כליות קיצונית. יש גם פגיעות בזיכרון – אלו נסקרו בחלקו הראשון של המאמר (ח' 81).

חשוב לדעת  שמחקרים נעשו עם התרופה על ידי היצרן, חברת פפייזר, אבל כטיפול, חברה זו  ממליצה  על מינון  שהוא  100%  עד  400%

גבוה יותר ממה שניתן לאנשים במסגרת הניסוי!  כך, תרופה בטוחה לכאורה הופכת

 למזיקה בבירור.  תרופות מזיקות בכל מינון וככל שהוא גבוה יותר כך הנזק רב יותר.