נזקי הנדסה גנטית הינם מעל לכל המשוער
לאחרונה פורסם מאמר, סקירה כללית (מטא אנליזה) על נתונים מתוך 19 ניסויים על בעלי חיים שקיבלו מזון, תירס וסויה, מהונדסים גנטית. אצל בעלי חיים אלו, חולדות ועכברים, נמצאו פגיעות משמעותיות בכבד ובכליות. פגיעות נמצאו גם באברי גוף נוספים .
אצל חלק מבעלי החיים שהוזנו כך נמצאו שינויים במשקל הגוף, מה שמבשר על נזקים נרחבים באיברים שונים. זני הסויה והתירס המהונדסים שאותם בדקו בניסויים מהווים 83% מכלל סוגי הגידולים החקלאיים המהונדסים בעולם ומזון זה נצרך על-ידי ביליוני בני אדם. לעובדה זו יכולות להיות השלכות קשות – נזקי המזון המהונדס יכולים לפגוע גם בבני אדם, במישרין על-ידי אכילת מזונות מהונדסים או בעקיפין, על-ידי אכילת בשר ומוצרי חלב של בעלי חיים שניזונו במזון מהונדס. יש לכך השפעה רבה על הבטיחות של מזון בעולם.
החוקרים, בראשותו של הפרופסור הצרפתי ג'ילס-אריק סרליני, מצאו ש-1 מכל 10 פרמטרים שנבדקו במחקרים, כולל ביוכימיה של הדם והשתן, משקל האיברים ואנליזה מיקרוסקופית, נפגעו קשות מאכילת מזון מהונדס על-ידי בעלי החיים שבניסויים.
אצל זכרים, הנזק העיקרי היה בכליות, 43.8 מכלל הפגיעות. אצל נקבות, הפגיעות העיקריות היו בכבד, אצל 30.8% מהן. דיווח זה פורסם בעיתון המקצועי Environ Sci Europe מתאריך ה-1 במרס, 2011. היו אלו ממצאים מוכחים לכך שמזון מהונדס מזיק בתכלית.
הבעיה המרכזית היא עם המחקרים על מזונות מהונדסים שנעשו על-ידי החברות מייצרות הזרעים המהונדסים. הן ערכו, עם בעלי חיים שהוזנו במזון מהונדס, ניסויים שמשכם היה עד 90 יום, לרוב רק חודש אחד ופחות. רק שני מחקרים שנסקרו במטא אנליזה זו היו יותר ממושכים, והם לא בוצעו על-ידי החברות העוסקות בייצור זרעים כאלו. ניסוי קצר יכול שלא לגלות אפקטים מזיקים של מזון מהונדס. נזק יכול להיווצר אחרי זמן ממושך, אפילו בדור הבא. זה קרה עם התכשיר דיאטילסלבסטרול. לנשים שקיבלו טיפול איתו נולדו בנות שחלו בסרטן באברי הרבייה. הנזק עבר לדור השני. אבל גם אם יערכו מחקרים ממושכים לבדיקת השפעת מזון מהונדס על בריאות האדם, לא יתקבלו תוצאות אמינות, כפי שמחקרים ממושכים, שנעשים עם חומרי הדברה לחקלאות ועם תרופות, לא בדיוק מאתרים נזק עתידי של כימיקלים ותרופות.
רוב הצמחים המהונדסים מוגדרים כקוטלי חרקים או שהם עמידים יותר לקוטלי עשבים כמו ראונדאפ. לשם קטילת החרקים הוכנסו לצמחים גנים של בצילוס טורגיננזיס – כך חרקים שאוכלים צמחים אלו מתים. הבעיה היא שצמחים כאלו, כמו למשל כותנה מהונדסת שגודלה בהודו מספר שנים באותן חלקות, מחסלים לאט לאט את כל עולם החי והצומח המיקרוסקופי שבאדמה. האדמה נעשית עקרה. התעשייה גם מתעלמת מכך
חומרים שדווקא בדילול מועט מזיקים יותר ושיש נזקים מצירוף של מספר מרכיבים רעילים, נזקים יותר גבוהים מסך כלל הנזק שהיה צפוי לקרות.
אם במחקרים של החברות העוסקות בהנדסה גנטית מתגלות תוצאות שלא רצויות להן, יש להן תירוצים. זה לא מדעי ולא אתי – פשוט שקר. הם טוענים שאם יש תוצאות שונות בין זכרים ונקבות למרות שהם אוכלים את אותו המזון המהונדס, זה אומר שלא המזון אשם. לדעת החוקרים מצרפת, פתולוגיות והשפעות הורמונאליות לא תמיד מתבטאות כשוות בין שני המינים ולא תמיד עומדות ביחס ישר למינון. זה קורה גם עם סרטן וגם עם הפרעות הורמונאליות. במסגרת המחקרים שנעשו עד כה לא ברור אם הנזק נגרם מהכנסת רעלים למוצר, כמו רעלני בצילוס טורגיננזיס, או ששינויים גנטיים בצמחים הם אלו המשפיעים. למשל, נמצא שאצל בעלי חיים אותם האכילו במוצרים מהונדסים היו שינויים דומים לאותם השינויים שהיו כאשר ניסו רעילות של ראונדאפ עצמו על בעלי חיים. תירס מהונדס גנטית פגע קשות בכליות, בדומה לנזק שגורמים קוטלי עשבים בהם יש גליפוספט. הוא מצוי גם בקוטל העשבים ראונדאפ.
אי אפשר לשלול נזק גנטי ישיר מאכילת מזון מהונדס. ל-DNA של הצמחים נגרם נזק שיכול לגרום תופעות לוואי קשות לאוכליהם, כמו פגיעה בייצור של DNA, RNA וייצור חלבונים לא מוכרים לגוף. לא עושים ניסויים עם מזונות מהונדסים עם בני אדם. אבל, מיליונים רבים של אנשים אוכלים מזון מהונדס גנטית, במישרין על-ידי אכילת צמחים או בעקיפין, על-ידי אכילת בשר וחלב מפרות ובעלי חיים אחרים שניזונו במוצרים מהונדסים.
אבל, די בניסויים עם בעלי חיים כדי ללמוד שיש רק סכנה, אין תועלת, באכילת מזונות מהונדסים. בארץ, מי שקונה שמן קנולה, מוצרי סויה לא אורגניים או מוצרי תירס מיובאים מארה"ב – כלל לא בטוח שאין הם מהונדסים גנטית. עדיף להימנע ממוצרים כאלו.
