נתונים על מידת ריסוס ירקות ופירות שונים בארה"ב בחקלאות הרגילה
כיום יודעים שמבחינת המזון, המפתח לבריאות ולאריכות ימים הוא אכילת כמות רבה של ירקות ופירות. אבל, כאשר עומדת השאלה אם לקנות תוצרת אורגנית בלבד, חלק אורגני וחלק לא אורגני או את הכל בשוק הרגיל, אם לא קונים את הכל אורגני, חובה לדעת אילו פירות וירקות הנקנים בשוק הרגיל מרוססים במידה רבה, אילו במידה מועטה ואילו בכלל לא. יובאו בזאת נתונים של סקר שנעשה בארה"ב, על-ידי משרד החקלאות שם ורשות המזון והתרופות, סקר שמטרתו הייתה למיין ירקות ופירות שונים, מיון המפרט באיזו מידה, ועם כמה סוגי רעלים שונים, הם רוססו בטרם הגיעו לצרכן.
למעשה, יש שלוש דרכים בטוחות שע"י שימוש בהן לא קולטים, או כמעט ולא, חומרי ריסוס. דרך פשוטה ויחסית זולה היא לגדל לבד את אותם ירקות שקל לגדלם, גם מספר מיני פירות ותבלינים שונים. מבחינת ירקות, גם מי שיש לו חלקת אדמה מצומצמת, אפילו גג שטוח או מרפסת, יכול בשטח כזה לגדל
לפחות את מרבית ירקות העלים להם המשפחה זקוקה וגם צמחי תבלין רבים. אפשר לגדל אותם בפירמידות צמיחה וזו הדרך היותר יעילה להשיג יבול רב בשטח מצומצם. אפשר לגדל בערוגות, באדניות, עציצים גדולים וכדומה. דרך שנייה, בה נוקטים רוב שוחרי הבריאות שבחרו בצורת חיים זו מרצונם או בגלל מחלה, היא לקנות ירקות ופירות אורגניים בלבד. ירקות ופירות אורגניים בדרך כלל יקרים יותר ממקבליהם בשוק הרגיל, לפעמים יקרים יותר במידה מועטה ולפעמים מאוד יקרים. דרך שלישית, והיא מעשית יותר בחודשי החורף, היא לאכול צמחי בר אכילים כחלק ניכר מהתפריט היומי. קודם כל, יש להכיר בוודאות אילו צמחי בר אכילים ואילו לא. יש עשרות רבות של צמחי בר אכילים. צמחים כאלו יש ללקט ממקום נקי – לא ע"י כביש, לא ע"י מזבלה ולא ע"י שטח חקלאי מרוסס. בקיץ אפשר למצוא במקומות מסוימים עצי תאנה או צברים שכלל אינם מטופלים, גם חרובים ושקמים. יש להיזהר בפרי השקמים – לפעמים הוא מלא בזבובונים קטנים.
בארה"ב , נלקחו בשנים האחרונות 87,000 דגימות של ירקות ופירות, דגימות שנבדקו להמצאות של שאריות חומרי ריסוס. נבדקו 47 מיני פירות וירקות. מרבית המוצרים נבדקו אחרי שהם עברו שטיפה במים וקילוף. הזיהום הכימי נבדק ב-6 דרכים שונות, כולן סוכמו לתוצאות סופיות.
12 מוצרים נמצאו היותר מרוססים, מתוכם 7 מיני פירות ו-5 מיני ירקות. מבין הפירות, נקטרינות היו היותר מרוססות, 97.3% מן הדגימות. 96.7% מהאפרסקים ו-94.1% מתפוחי העץ היו מרוססים. מבחינת מגוון חומרי הריסוס ששאריות שלהם נמצאו על הפירות, אצל 87.0% מן האפרסקים היו 2 ויותר חומרי ריסוס, אחריהם הנקטרינות ותפוחי העץ. בסך הכל, הכמות היותר רבה של חומרי ריסוס נמצאה על אפרסקים, תפוחי עץ, תות שדה וענבים מיובאים לארה"ב. בענבים כאלו נמצאו לעיתים 8 סוגי חומרי ריסוס שונים על אותו אשכול. במקרה אחד
של בדיקת אפרסקים, על המדגם נמצאו שאריות של 53 מיני כימיקלים שונים. בתפוח נמצאו במדגם אחד 50 מיני חומרי ריסוס שונים ובתות שדה עד 32 מינים.
מבחינת ירקות, הירקות היותר ידועים לשמצה מבחינת ריסוסים היו פלפל מתוק, סלרי, כרוב עלים, חסה וגזר. תרד ועגבניות נמצאו אף הם מרוססים במידה רבה. תרד נמצא במקום ה-14 מבחינת עומס הכימיקלים שעליו. הוא אמנם מזון בריאותי, אבל מדובר פה על התרד ולא על שלל הכימיקלים הרעילים שמרססים עליו.
מתוך ניקוד בין 0 ל-100, כאשר 100 הוא שיא הרעילות, תרד זכה בניקוד המפוקפק של 58, תפוחי אדמה עם ניקוד של 56 וענבים של 47. לעומתם, הניקוד של אבוקדו, בצל יבש ותירס מתוק היה 2 ופחות.
מחקר זה הציג גם את רשימת 15 מיני הירקות והפירות שנמצאו בהם הכי מעט חומרי הדברה. הירקות ברשימה זו היו בצל, תירס מתוק, אספרגוס, אפונה ירוקה, כרוב, חציל, ברוקולי ובטטה. מבחינת אחוז המדגמים שנמצאו ללא ריסוסים, בעגבניות 53.1% היו נקיות, ברוקולי 65.2, חציל 75.4, אפונה ירוקה 77.1 וכרוב 82.1%. במדגמים של בצל, תירס מתוק ואספרגוס, ב-90% ויותר לא נמצאו שאריות של חומרי ריסוס. במדגמי העגבניות, ב-12.5% נמצאו שאריות של יותר מחומר ריסוס אחד. מבין הירקות הנקיים יחסית, מדגם הירק הכי מרוסס שנמצא היה עם 5 חומרים שונים, לעומת 11 על פלפל מתוק.
הפירות שנמצאו היותר נקיים היו אבוקדו, אננס, מנגו, קיווי, פפיה, אבטיח ואשכולית. לגבי אננס, מנגו ואבוקדו, בפחות מ-10% נמצאו שאריות ריסוס ורק ב-1% ממדגמי פירות אלו היו 2 חומרי ריסוס או יותר. ב-54.6% ממדגמי האשכוליות נמצאו עקבות של חומרי ריסוס, נדירות היה יותר מ-1. לגבי אבטיחים, רק ב-28.1% נמצאו שאריות
ריסוס ורק ב-9.6% שאריות של יותר מחומר אחד.
חומרי הריסוס נועדו להרוג
רשימת הנזקים של חומרי הריסוס החקלאיים ארוכה ביותר. חברות הכימיקלים וחקלאים טוענים שאין בכמויות הנותרות על הפרי והירק כדי להזיק. טענות אלו חסרות כל בסיס מחקרי. כמעט לחלוטין לא נערכו מחקרים שנועדו לבדוק את ההשפעה של שאריות קטנות של חומרי ריסוס הנצרכות לאורך זמן, או מרק של כמה מהם יחדיו. נזקם העיקרי של חומרים כאלו הוא לעובר בזמן ההריון, לתינוקות ולילדים קטנים.
ילדים נמצאים בסיכון היותר מוגבר
חומרי ריסוס מזיקים, החל משלב ראשית התפתחות העובר, בינקות, בילדות ובכל החיים. מאחר ואצל ילדים בגדילה, חילוף החומרים מואץ יותר, הם יותר חשופים לנזק מאשר המבוגרים. יתכן שאישה הרה לא תסבול מהרעלים אבל הם יפגעו במערכת העצבים, במוח, אברי הרבייה ומערכת ההורמונים של העובר.
החשיבות של דעת הקהל
בארה"ב, ההגבלות הממשלתיות על שימוש בחומרי ריסוס מועטות ביותר. אבל מה שמוסיף לצרה הוא שמוצרי יבוא חקלאיים כמו פירות המיובאים לארה"ב, לעיתים קרובות מרוססים עוד יותר מן התוצרת המקומית. אנשים משלים את עצמם ששטיפה או קילוף של התוצרת החקלאית מסלקים את הרעלים. אבל, עיקר השימוש כיום הוא בחומרים סיסטמיים שנספגים בכל רקמות הצמח: עלים, קליפת הפירות, ציפה וגרעין.
למעשה, הסיבה העיקרית לכך שחקלאים מרבים לרסס היא העדר פוריות בקרקע. באדמה בה לא חסרים מינרלים להזנת הצמח, אדמה אותה מזבלים עם כמויות גדולות של קומפוסט, הצמחים הרבה יותר בריאים ועמידים בפני מחלות ומזיקים. במקום
שחקלאים ישקיעו כסף בקניית רעלים, עדיף שהם יקנו בכסף זה קומפוסט וחומרים טבעיים נוספים שעוזרים הן להגברת היבול והן לבריאות הצמחים. צמחים מוציאים מן האדמה כ-30 מיני מינרלים שונים, לא רק חנקן, זרחן ואשלגן, שמוספים לאדמה עם זבל כימי. כיום, כל מי שחייו יקרים לו, עדיף שיגדל לבד או שיקנה תוצרת אורגנית, לפני השקעה בבורסה או בכל דבר אחר פחות בטוח.
ומה קורה בישראל?
למרות שבארץ יש בצבור מודעות די רבה לגבי העדיפות של פירות וירקות אורגניים, או כאלו שממעטים לרסס אותם, עדיין יש די שאריות רעל על פירות וירקות מסוימים. מאחר ובעבר הייתי 15 שנים חבר מושב וגידלתי עצי פרי, ידוע לי שהפירות אפרסקים, תפוחי עץ, נקטרינות, אגסים וענבים מרוססים למדי, כנגד זבוב הפירות, עש התפוח, עש האשכול וכנימות ומיני תריפס. כיום, משרד החקלאות
עורך ניסוי של גידול חלקת אפרסקים בבית רשת, וכפי ששמעתי ממדריך חקלאי המומחה בהדברה , התוצאות מעולות. פקאנים הגדלים שלא בחקלאות אורגנית צפויים אף הם להיות מרוססים. יש כיום לא מעט קוטלי חרקים אותם נותנים בהגמעה לעצים, כלומר מומסים במי ההשקיה. ברור שחומרים אלו מצויים בכל רקמות העץ והפרי, לא רק בקליפה. לא יעזרו פה רחיצה וקילוף של הפירות. יש פירות שלפי מיטב ידיעתי נקיים מחומרי ריסוס, כמו למשל תאנים מזנים מקומיים, לא הזן הסגול הגדול שהובא מברזיל. פירות הדר נקיים יחסית – הכמות המרוססת עליהם ממטוסי ריסוס נמוכה למדי. אבל, ערכו של ירק ופרי נמדד לא רק בהקשר להדברה אלא גם עם פוריות הקרקע בה הוא גדל. מבחינה זו, בגידולי חקלאות אורגנית, שם משתמשים בקומפוסטים ולא בדשן כימי המומס במי ההשקיה, יש בלי ספק הרבה יותר ערך תזונתי.