הפטיטיס מסוגים B ו-C, מה התחדש לגבי הטיפול בהם

עד לאחרונה נחשבה מחלת צמקת הכבד, צירוזיס, כמחלה חשוכת מרפא. אבל לאחרונה התברר, שרק במקרים בהם המחלה התקדמה במידה ניכרת, אין אפשרות לרפא אותה. הוא הדין בהפטיטיס מסוג C.

במחקר שנעשה עם חולי הפטיטיס מסוג C נמצא שהתהליך של ייצור חמצנים פעילים מזיקים לא נגרם על-ידי הגוף – נמצא שהם נוצרים על-ידי הווירוס. ממצא זה פותח אפשרויות חדשות לריפוי המחלה. מידת הנזק של וירוסי הפטיטיס C ו-B תלויה ביכולת נוגדת החימצון של הגוף עצמו – ככל שהיא גבוהה יותר כך נזקם של וירוסים אלו ילך ויפחת. למשל, בעקבות מחלת הפטיטיס C, נמצא שיש ירידה ניכרת ברמת הגלוטטיון בגוף. אצל אנשים שצורכים תפריט של מזון טבעי עם רמה גבוהה של נוגדי חימצון, הנזק הנגרם על-ידי ווירוסי הפטיטיס C יהיה הרבה יותר נמוך. נוגדי חימצון אלו, המצויים במזונות ותבלינים שונים, אינם פועלים נגד הווירוס במישרין – הם מעוררים ייצור מוגבר של אנזימים נוגדי חימצון על-ידי הגוף עצמו.

אם אדם צורך מזונות מעוררי חימצון, נוצרת אצלו בגוף כמות רבה של TNF-אלפא, שהוא ציטוקין גורם חימצון כשלעצמו, והוא מעורר ייצור של חומר מזיק נוסף בגוף, NF-kapa-B, שפוגע בקולגן. כך נוצרת בכבד רקמה צלקתית שלא מסוגלת למלא אף תפקוד מתפקודי הכבד. יש שם גם תמותה של תאים ונמק.

המוצרים הטבעיים שנמצאו יותר יעילים לעצירת תהליך זה הם כורכומין המצוי

בתבלין כורכום ורסברטרול המצוי בענבים אדומים. חומרי טבע אלו הם היותר יעילים לעצירת תהליכים דלקתיים בגוף ולמניעת ייצור ציטוקינים ופגיעה ברקמת הכבד. החומר הטבעי הנוסף אשר נמצא כעוזר הינו פוליאנילפוספטידילכולין (PPC). ניסויים

שנערכו עם חומרים אלו באוניברסיטת אלברטה, הן עם בני אדם והן עם בעלי חיים, הראו תוצאות מבטיחות בהחלט.