בקורת ספרים: על הספר "הונאת הפלואוריד"

לרעלים אין לובי. אין לובי לארסן, אין לובי לעופרת, רק לפלואוריד. כפי שהגדיר זאת אחד מהחוקרים בארה"ב המתנגד להפלרה: "כנראה שמישהו עושה מזה כסף". חומצה פלואורוסיליצית מצויה בפסולת תעשייתית מתעשיית הפוספטים. במקום להטמין פסולת זו ברמת חובב, מדינת ישראל קונה, בכספי משלם המיסים, רעל זה, שמלבד כ-30% מהרכבו  פלואוריד,  מכיל שלל מתכות רעילות ושאריות רדיואקטיביות, ומכניסה מרק רעלים זה למי השתייה שלנו! במים הוא הופך לחומצה הידרופלואורוסיליצית שהיא חומר עוד יותר רעיל.

בספר נסקרים מספר מחקרים שנעשו על מנת להיות בטוחים שהפלואוריד הוא אמנם חומר בריאותי. נסקר מחקר, על כ-600 חולדות, אותו ערכה פיליס מולינקס. בניגוד לציפיות, במחקר זה נמצא שכאשר חולדות שתו מים מופלרים בזמן הריונן, נולדו להן וולדות דיכאוניים. כאשר הן שתו מים כאלו בזמן ההנקה, הגורים הפכו להיות היפראקטיביים. בעקבות פרסום מחקר זה, שלא תאם את ציפיות מזמיניו, פוטרה המדענית שהייתה מן המובילות בתחומה, ושנים רבות נתנו לה לעבוד רק כשוטפת צלוחיות במעבדות. פרס על מצוינות ואמת במדע.

מחקר נוסף נערך עם פלואוריד המימן. כלבים נסגרו בשלושה מבנים אטומים. קבוצה אחת קיבלה אויר נקי, לשנייה נתנו אויר עם 4 ח"מ (חלקי מיליון) פלואוריד המימן ולשלישית עם 40 ח"מ פלואוריד המימן. בניגוד לציפיות של החוקרים, נמצא שגם עם ריכוז של 4 ח"מ באוויר, הכלבים חלו במחלות ריאה קשות, אמפיזמה, דימומים מן הריאות.  הריאות אוכלו ע"י גז זה. מחקר זה נגנז, הוא לא הוצג בפני שום פורום מדעי, לא בפני התקשורת. רק אחרי 40 שנה הוא נמצא בגנזך של מכון המחקר בו הוא נערך בעבר. חוקרים שקראו אותו כאשר הוא התגלה אמרו שאם הוא היה מתפרסם בזמנו, כל מהלך ההיסטוריה של נושא ההפלרה היה משתנה, ההפלרה הייתה נעצרת.

במתקנים להפרדת אורניום בארה"ב, בשנות הארבעים, השתמשו בפלואור לשם העשרת אורניום. העובדים שם חלו באין ספור מחלות. הטיפול היחיד לו הם זכו היה שזרקו אותם מן העבודה, ללא טיפול וללא פיצויים, ולקחו במקומם אחרים, כצאן לטבח.

באזורים הכפריים שהיו בסמוך למפעלים הצבאיים האלו, שטחים נרחבים של מטעים נשמדו, אלפי פרות וכבשים מתו. זה קרה גם ע"י מפעלי פלדה ואלומיניום שהשתמשו בפלואוריד בתהליך הייצור שלהם. פועלים רבים מספור שעבדו במפעלים אלו חלו. התעשייה, ועורכי הדין והמדענים שסביבה, חששו מתביעות ענק של פיצויים שיאלצו אותם לסגור את מפעליהם. הישועה באה ממקום לא צפוי. רופא שיניים אחד פרסם מאמר בו הוא כתב שבאזור מגוריו יש במים, באופן טבעי, פלואוריד הסידן. כתוצאה מכך יש שם פחות עששת שיניים וריקבון שיניים יחסית לאזורים אחרים בארה"ב. המדענים והמנהלים קפצו על המציאה: אם פלואוריד הוא חומר בריאותי, לא יתכן שהוא מזיק…

אחרי טיהור השרץ, הושתק הנושא. היה גם מקרה אחד בו דליפת גז פלואוריד המימן ממפעל גרמה לתמותה של 10 תושבי עיירה  אחת שהייתה בסמוך למפעל, בלילה אחד. המשפחות תבעו את מפעל האלומיניום. השופט, שהיה אדם ישר,  פסק שאומנם מפעל האלומיניום אשם בהרעלה. אחרי סבך משפטי ממושך, נתן המפעל פיצוי מבלי להסכים לקביעה שהנזק נגרם בגללו. אלו הם רק אזכורים  בודדים מתוך הספר, מגילת אני מאשים שכולה מבוססת על נתונים שהוסתרו!

מה קרה מאז? בארה"ב עדיין 140 מתוך כ-300 מיליוני אמריקאים שותים מים מופלרים.  מתוכם 59 מיליונים סובלים מהפרעות בפעולת בלוטת התריס!  מחקרים הראו שבאזורים בהם לתושבים אין מספיק יודן

במזון או במים, גם רמת פלואוריד של 0.7 ח"מ במים די בה כדי  לשבש את פעולת בלוטת התריס. מתוך נתונים שפורסמו ממש בחודש  זה  עולה   שבארה"ב,  בעשר   השנים האחרונות, הייתה כל שנה עליה של 6.2% בתחלואה של סרטן בלוטת התריס. כל תלמיד כימיה בבי"ס יודע שכלור ופלואור דוחקים את היודן בכל מקרה שהם באים במגע עם תרכובת מכילת יודן. כתוצאה מכך, נוצרים בגוף הורמוני בלוטת תריס מזויפים, עם פלואוריד – לא עם יודן. אין בהם שום תועלת, רק נזק קטלני. אבל הפרופסורים במשרד הבריאות שלנו לא שמעו עדיין על כך.

מים מופלרים אשר מכילים חומצה הידרופלואורוסיליצית, רעילים 20 עד 25 פעמים יותר ממים בהם יש  פלואוריד הסידן הטבעי. גם הוא לא מציאה גדולה.  פה בארץ, הנחיות הזהירות הניתנות לטכנאים שמכניסים את הפלואוריד למים  חמורות ביותר: "בריאות – דרגה 4,  חמור ביותר!!! מגע – דרגה 4, חמור ביותר!!!" מחקרים שנעשו ברחבי תבל הראו שלילדים ששותים מים עם פלואוריד, ועוד יותר גרוע – כאשר אין להם די יודן בתפריט, יש אצלם ירידה ב-IQ, ירידה של בין 5 נקודות ועד 30 נקודות!  כולם מדברים על ההידרדרות ברמת החינוך והלמידה בארץ. מאשימים את הממסד, את המורים, את הטלוויזיה והאינטרנט, את מי לא… למה כל החכמים והחכמים בעיניהם לא מבינים דבר כל כך פשוט: אי אפשר להרעיל מוח של תינוק, או ילד קטן ולצפות שהוא לא יסבול מהידרדרות.  זאת ועוד:  הפלואוריד פוגע בבלוטת האצטרובל ומשבש את מערך ההורמונים בגוף. מה שקורה זה שההתבגרות המינית מתחילה בגילאים יותר ויותר צעירים. בנות מקבלות מחזור חודשי בגיל  10, 9 ו-8 שנים. והרופאים, והממסד הרפואי, ומשרד הבריאות פוכרים את ידיהם ואומרים: איננו יודעים מה לעשות. דרוש מחקר, כדי לברר מדוע זה קורה. מדוע ירדה עננה שחורה על הארץ הזאת. וכפי שכתוב בתנ"ך, הם אומרים: "ידינו לא שפכו את הדם הזה".

 מחקר חדש מלמד שבעשור האחרון חלה ירידה של 40% באיכות הזרע של גברים  בארץ, כיום נדחים שני שלישים מאלו שבאים לתרום זרע, לעומת שליש לפני עשר שנים. גם זו השלכה של הפגיעה בבלוטת האצטרובל, המייצרת הורמונים להם יש תפקודים מכריעים בגוף, גם בנושא הורמוני מין ורבייה. למרבה הפליאה, סטטיסטיקה שנעשתה בין שתי ערים בארה"ב הראתה שבעיר ללא מים מופלרים, ההוצאה הממוצעת לטיפולי שיניים לאדם לשנה הייתה 200 דולר. בעיר עם מים מופלרים – 205 דולר. עד מתי ילעיטו אותנו בתערובת כימיקלים זו בתואנה שהיא עוזרת לבריאות השיניים?

למרות החלטות ועדת הבריאות של הכנסת, למרות אין ספור מחקרים, שרבים מהם מופיעים בספר "הונאת הפלואוריד", השיירה ממשיכה לנסוע. השיירה ממשיכה לנסוע ודורסת כל מי שעומד בדרך, כל מי שמפריע לה.

בארה"ב, מאות אלפי אנשים, אם לא מיליונים, ניזוקו מהתעשיות המשתמשות בפלואוריד. פלואוריד חותך פלדה, שוחק טיטניום וזכוכית. מי מכם שאל את עצמו מה חומר כזה יכול לעשות  בהשפעתו המצטברת לגוף שלו?