מה מצפה לנו מקודקס המזון – האמת שלא מספרים עליה!

 

מי יזם את הקודקס

ראשיתו של הקודקס בשנת 1893, כאשר באימפריה האוסטרו-הונגרית החליטו שהם זקוקים לסדרת הנחיות שבהן בתי משפט יוכלו להשתמש כאשר דנים בנושאי מזון (1). הנחיות אלו כונו בשם "קודקס אלימנטרוס" והן יושמו עד להפלת האימפריה הזאת בשנת 1918.

בפגישת עבודה של ארגון האומות המאוחדות בשנת 1962 הוחלט לחדש את הקודקס כדי להגן על בריאות הצרכנים. שני שלישים מהנחיות הקודקס נערכו על-ידי ארגון הסחר העולמי  ושליש אחד על-ידי ארגון הבריאות העולמי.

בשנת 2002, החלו שני הארגונים האלו להזיז ברצינות את הנושא והחליטו לנסח תקנון שיהיה תקף לגבי ארגונים עסקיים (2). היועצים המדעיים החליטו בפגישה זו שיש לבטל כליל את הקודקס. אז החל לחץ של תאגידי התעשיות הגדולים והם הפעילו את מלוא   השפעתם.   לבסוף   נוסחה    פשרה,

ובקודקס הוכנסו 20 נושאים שהומלצו על-ידי התעשיות והתאגידים הגדולים.

מאז 2002, מועצת הקוד האלמנטארי הרחיבה בהתמדה את היקפו כדי לשלוט על נושאי בריאות הציבור והגנת הצרכן. המטרה העיקרית של השינויים נעשתה למעשה כדי להגדיל את רווחי החברות הבינלאומיות העוסקות בנושאי חקלאות, בריאות ותרופות וכדי לשלוט על ענפים אלו דרך נושא המזון. המוטו שלהם היה שמי ששולט על המזון, שולט על העולם.

מה קורה עם הקודקס כעת

המדינה שדוחפת כיום הכי בחוזקה את נושא הקודקס היא ארה"ב וזאת כדי להגדיל את הרווחים של חברות עם אינטרסים בינלאומיים כמו "מונסנטו", שהיא חברה המפיצה זרעים מהונדסים גנטית וחומרי ריסוס חקלאיים,  חברות אגרוביזנס גדולות, חברות כימיקלים גדולות וכדומה. בפגישה האחרונה בנושא, שנערכה בג'נבה, נציגי ארה"ב הפעילו את מלוא השפעתם כדי להסתיר את הנזקים העצומים של מוצרים מהונדסים גנטית ולצמצם את השוק של תוספי מזון לטובת חברות התרופות. נציגי מדינות רבות נכנעו ללחץ הזה מתוך האמונה הכוזבת שמוצרי מזון המיוצרים בארה"ב נעשים בטכנולוגיה היותר בטוחה בעולם כאשר זה נוגע למזון. ארצות רבות יעשו מה שארה"ב מבקשת מהן ובהן ארגנטינה, קנדה, מקסיקו,  אוסטרליה, מלזיה, אינדונזיה, יפן וסינגפור, חוששני שגם ישראל. לארצות רבות שרצו לשלוח נציגים להשתתף בפגישות על הנושא ולהביע את התנגדותן בעניין הקודקס, לא נתנו ויזות כניסה לארה"ב עבור נציגיהן.  בין הארצות האלו היו דרום אפריקה, שוויץ, קניה, גאנה, מצרים, קמרון, סודן וניגריה. מדינות אלו הגיעו למסקנה שבמקום להקים גוף שוחר טובה בנושא המזון, הקודקס בסיסו בהונאה, מוות וחוסר לגיטימציה. העובדה שהחלטות הקודקס הן ברות תוקף לגבי כל העולם, גם היא לא מקרית והיא מאפשרת לארה"ב לשמר את אחיזתה

בקודקס במחיר שארצות עם כלכלות מסורתיות פחות חזקה לא יכולות לעמוד בו.

הסיכון האמיתי

בעולם יש שלל סיכונים: טרור, התחממות גלובלית, חוסר מזון בארצות רבות – כל אלו יתגמדו לעומת הסיכון האמיתי. החלת הקודקס החל מה-31 לדצמבר 2009.  אחרי תאריך זה, אזרחי כל מדינה שתהיה חברה בארגון הסחר העולמי יעמדו בפני מציאות שכל מה שהם  מכניסים לפה, חוץ מתרופות ופלואוריד כמובן, יהיה מוסדר. המטרה המוצהרת של מחברי הקודקס אלימנטרוס היא להביא לניקיון ובטיחות מלאה של כל דבר נאכל. בינתיים אין להם לגליזציה בין לאומית. האם יש מקום לדאגה?

סטנדרטים תקפים אלו ייושמו בכל מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי. מדינה שלא תפעל לפי הקודקס יוטלו עליה סנקציות רבות.  מה אומר הקודקס? כל רכיבי התזונה, ויטמינים ומינרלים, יחשבו  כחומרים רעילים ויוסרו ממדפי המזון, וזאת לאור הקביעה של הקודקס שאסור להשתמש ברכיבי תזונה למניעה, לטיפול או לריפוי כל מצב מחלה. הבנתם את זה??? כל המזונות, כולל האורגניים, יעברו הקרנה כדי להסיר מהם חומרים רעילים. יצאו מכלל זה מוצרים שגודלו ושווקו במקום גידולם, טריים. אם זה יתקבל בארצנו לא תוכלו לקנות קיטניות יבשות, שומשום, גרעינים, אגוזים ודומיהם ללא הקרנה.   רכיבי תזונה יוגבלו לרשימה "חיובית" שפותחה ע"י מייסדי הקודקס, רשימה שתכלול רכיבי תזונה "חיוניים" כמו פלואוריד, במינון של 3.8 מ"ג ליום. פלואוריד שמקורו בפסולת תעשייתית רעילה. כל שאר רכיבי התזונה, האמיתיים, יאסרו בשימוש ארצי ובינלאומי על-ידי המדינות שתקבלנה את הקודקס (2).

הגבלות תוטלנה על כל רכיבי התזונה.  זה כולל קואנזים   ,Q10 ויטמיני  E, D, C, B, A,  אבץ ומגנזיום, חומרים שיש להם השפעה בריאותית חיובית יהיו לא חוקיים תחת הקודקס והמינון המותר ליחידת תוסף יופחת

לכמות שהשפעתה זניחה לגבי בריאות האדם (3). תוספי מזון במינונים שעוזרים באמת יאסרו במכירה, גם עם מרשם.

כל ייעוץ תזונתי, כולל באינטרנט או עיתונות מקצועית, ייעוץ תזונתי למטופל, לחבר, לבן משפחה, לכל אדם, יהיו לא חוקיים. הלא הקודקס אומר שאסור לייחס תכונות מרפא למזון או לרכיבי תזונה. תכונות מרפא יש כנראה רק לרעלים ותרופות. אסור יהיה לכתוב בעיתונות כתבות בזכות השפעה בריאותית של מזונות, ויטמינים, מינרלים. אסור יהיה לתזונאים לייחס תכונות מרפא למזון, אפילו לא לשמן דגים מהים הצפוני או לתפריט ים תיכוני. שהרי כולנו יודעים שמאז שחר בריאתו, האדם שמר על בריאותו ע"י צריכה רבתי של כ-5000 מיני תרופות כימיקליות…

יש בשורות גם לאוכלים מזון מן החי. כל בעלי החיים שבשרם נאכל יטופלו עם אנטיביוטיקות חזקות והורמונים, כדי לשמור על בריאות הצרכנים…

חומרים רעילים שנאסרו בשימוש בחקלאות בכלל ובחקלאות האורגנית בפרט יוחזרו לשימוש, כדי לשמור על בריאותנו…  מתוך 12 רעלי חקלאות שהורדו מן המדפים, 7 יוחזרו, 7 קוטלי חרקים (ואנשים) בהם הקסכלורובנזן, טוקסיפן ואלדרין. מותר יהיה להשתמש בהם ברמה מוגברת, כמובן למען בריאותנו! כמו כן, יורשו רמות "סבילות" של 0.5 חלקי ביליון  אפלאטוקסין על גרעינים, חומר מסרטן שהוא השני בתקיפותו מכל החומרים המסרטנים המוכרים לאדם. יורשה השימוש בהורמונים ואנטיביוטיקות בכל העדרים, בגידול דגים בברכות או בים ובלהקות העופות. בקיצור, עולם חדש ואמיץ… בנוסף, יורשה שימוש חופשי במוצרים מהונדסים גנטית בתבואות, בעלי חיים, ירקות, דגים, עצים. לא תהייה חובה לסמן אותם במיוחד.

אילו מנות של ויטמינים ומינרלים יותרו בשימוש

ניאצין יורשה ברמות של 34 מ"ג ליום. בטיפול בסכיזופרניה, למשל,  מנה אפקטיבית שלו בטיפול בסכיזופרניה, למשל, היא 2000-3000 מ"ג ליום. ויטמין C יוגבל ל-65-225 מ"ג ליום, מנה אפקטיבית שלו בטיפול במחלות חיידקים, למשל,  היא 6,000 עד 10,000 מ"ג ליום. ויטמין D – גבול עליון 5 מק"ג, רמה אפקטיבית 1000-6000 מק"ג ליום. ויטמין E 15 מ"ג אלפא טוקופרול.

יש סיכון שהקודקס יונהג בארה"ב

בשנת 1995, רשות המזון והתרופות בארה"ב נקטה במדיניות בלתי חוקית בעליל,  בקובעה שסטנדרטים בינלאומיים  יהיו עם זכות קדימה לעומת התקן המקומי.  בשנת 2004, הועבר חוק ההסכם לשוק חופשי באמריקה המרכזית. הוא לא אושר בארה"ב בדרך חוקית , כפי שמחייב החוק שם, אלא רק לפי החוק הבינלאומי, וזה  יחייב את ארה"ב להכפיף את תקנותיה לקודקס  ב-31 לדצמבר 2009 אם היא לא תרצה לפרוש מארגון הסחר העולמי. מרגע שסטנדרטים אלו יחולו  לא תהיה דרך לסגת מהם, כל עוד ארה"ב תשתתף בארגון הסחר העולמי (1,2,7).

לפי דעתם של הכותבים האתר NaturalNews, הדרך היותר ברורה לתאר את מטרת תקנון הקודקס היא בקרת אוכלוסיה ע"י האגרוביזנס (יצרניות ענק לתשומות חקלאיות)  ורצון לצמצם את אוכלוסיית כדור הארץ ל-500 מיליוני אנשים. ארגון הסחר העולמי, ארגון החקלאות והמזון העולמי וארגון הבריאות העולמי הם בעלי יכולת לעשות זאת אפילו רק על-ידי הכנסת הסטנדרטים שלהם לגבי ויטמינים ומינרלים. במקרה הטוב ביותר, ימותו 3 ביליוני אנשים, 1 ביליון מרעב ועוד 2 ביליון ממחלות ניווניות, אותן ניתן למנוע עם תזונה ותוספי מזון מתאימים, מחלות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם וסוכרת. זאת תהייה התוצאה.

אכילת מזון לקוי בחסר, מוקרן, מרוסס ומהונדס גנטית היא הדרך היותר קלה והיותר יעילה לגרום לתת-תזונה ומחלות הקשורות בה שניתנות למניעה. מוות לשם רווחים הוא

כעת שם המשחק של הביג פארמה (חברות ענק חקלאיות)  הם מחכים  להזדמנות זו שנים רבות.

על מנת להשתיק קולות מתנגדים, ממשלת ארה"ב פשוט לא נותנת אשרת כניסה לפגישות המתקיימות בתחומה בעניין הקודקס לנציגי מדינות שמתנגדים לו. דר' רימה לייבאו, שהיא המנהלת הרפואית של העמותה לפתרונות טבעיים, החלה לנקוט בצעדים משפטיים ופעילי העמותה התריעו על כך שאם לא תשותפנה מדינות קטנות בכנסים, ההחלטות בכנסים לא תהיינה חוקיות. כתוצאה מכך, יש סיכוי שהקודקס לא יאושר בסופו של דבר, אבל חובה להמשיך בלחצים.

דר' רימה נפגשה גם עם נציגים של ארצות נוספות והבהירה להם שיש מושג הקרוי סטנדרטים פרטיים. סטנדרטים פרטיים מרשים  למדינות להתיר סטנדרטים של מזון שהם בטוחים יותר וגבוהים יותר מאלו

שקובע הקודקס. למעשה, אין זו משימה קשה ומדינות רבות יכולות להכניס שינויים בקודקס טרם קבלתו בסוף דצמבר שנה זו.

מה יכולים לעשות האזרחים?

הדרך היחידה להלחם  בהטלת הקודקס על תושבי כל מדינה היא  להפיץ את המידע לכל מי שאתם מכירים. לא חשוב אם הם עדיין ישנים או מהופנטים מ"הישגי הרפואה" או שהם עסוקים מדי במטלות החיים היומיומיות מכדי לשים לב למה שקורה – כעת זה הזמן להתעורר. ממשלת ארה"ב ואמצעי התקשורת המשרתים אותה עשו ניסיון להרדים את המדינה, כאשר כל הסטנדרטים  המחפירים האלו  שלא יוכלו להשתנות יעברו  אישור עד מהרה.  יש להפנות את תשומת הלב של בתי מחוקקים לשואה שבדרך. בארה"ב כותבי המאמר ממליצים לתושבים לפנות לחברי הקונגרס שם שיעזרו  לבלום את הקטסטרופה , שלא יאחרו את המועד.