צמחי בר המשמשים למאכל ולמרפא בקפריסין ומצויים גם בארץ

 

במאמר יוזכרו נתונים שלוקטו בשנים 2003-2005, נתונים שנאספו ממחקר אתנו-ביולוגי (5,6), מחקרי שדה ודרך איסוף ידע מתושבים שגרים באזורים שנסקרו. שאלון היה לגבי כל צמח וכמו כן נוהלו שיחות עם אותם תושבים המשתמשים בצמחים. גם מידע זה שולב במאמר. המידע נלקח מכל המשתתפים ללא סלקציה, אבל מרביתם היו בני 60 שנה ויותר  והיו בני משפחות שעסקו בפעילות חקלאית מסורתית.

במסגרת הנתונים  לגבי הצמחים נרשמו שם הצמח, שימושים בו, איזה חלק ממנו מנוצל ודרכי ההכנה שלו, איך ומתי הצמח לוקט ואם הוא היה בשימוש כצמח טרי, מיובש, משומר וכו'. רוב הצמחים לוקטו תוך כדי שיטוט של החוקרים עם המשתתפים בשטחים עצמם. השמות הבוטניים של הצמחים נלקחו מהפלורה (הספר הבוטני) של קפריסין (4,5) והפלורה של אירופה (7).

במסגרת המחקר נערכו 402 פגישות עם 89 בני אדם, 38 נשים ו-51 גברים. גילאי המשתתפים היו 48-82 שנים, ממוצע 66 שנים. רישום נלקח לגבי 78 צמחים שכולם צמחי בר. מתוכם, 11 צמחים תורבתו , ואלו הם: חרוב, בן חרדל, נענה ספיקטה,  אזובית, רוזמרין רפואי, בת-קורנית, ער אציל, פיקוס התאנה, הדס מצוי, רגלת הגינה ועוזרר אדום.  40 צמחים היו בשני המחוזות שנחקרו, 5 היו רק באזור לרנקה ו-33 רק באזור פפוס. באזור פפוס, השימוש בצמחי בר היה רב יותר מאשר במחוז לרנקה. בסקר שנערך בשנת 1983 (8)  נמצא כי 71% מתושבי אזור פפוס עסקו בעיקר בחקלאות ואילו במחוז לרנקה, 43% (8).

תוצאות המחקרים האלו הושוו לנתונים המופיעים בספר הפלורה של קפריסין משנת 2000, בו הוזכרו 57 צמחים המצויים בשימוש האדם. מתוכם, 47 צמחים נסקרו בפלורה ובמחקר הנוכחי גם יחד. הצמחים שלוקטו היו מ- 31 משפחות בוטניות שונות. 20 צמחים היו בני משפחת המורכבים, אחריה משפחות הסוככיים והמצליבים עם 7 מינים מכל משפחה, שפתניים עם 6 מינים, זיפניים עם 4 מינים ולשאר 26 המשפחות היו 1-3 צמחים מייצגים מכל משפחה. נמצא שככל שצמחים היו  שכיחים יותר כך רב יותר היה השימוש בהם, להוציא כמובן צמחים רעילים.

שימוש בדרדר דווח ע"י  18 מספקי מידע, סילנה ע"י 17, צלף ע"י 16, אספרג ע"י 15, בת-קורנית ע"י 16, חלמית ע"י 14, חוח ע"י 13, חרחבינה ע"י 12, שומר ע"י 11, חוחן , קיצנית, רגלת הגינה, כל אחד ע"י 10 ולכל אחד מ-49 מתוך 78 הצמחים שנסקרו הובא חומר ע"י לפחות 3  מספקי מידע.

40 מתוך הצמחים שהופיעו במחקר משמשים רק כצמחי מאכל, האחרים מצויים ביותר מקטגוריה אחת. 37 צמחים משמשים גם כצמחי מאכל וגם כצמחי מרפא. לגבי אותם צמחים המשמשים כצמחי מרפא, נעשה  בהם שימוש כטיפול במחלות דומות זו לזו.  מיורן למשל, משמש לטיפול בשפעת, הצטננות, חום, סטרס, כאב בטן ובעיות עיכול. אורגנו ובת קורנית משמשים לטיפול בבעיות עיכול. אותם משלבים כתיבול בתבשילים שונים, הן כצמחי מרפא והן כעזר לעיכול. מעברים בין שימוש  בצמח כמזון או כצמח מרפא שכיחים למדי בחברות המסורתיות.  זהו שדה די מוזנח באתנובוטניקה.

יש צמחים רב שנתיים אותם ניתן ללקט כל השנה ויש חד-שנתיים. יש שהיו בעבר בשימוש נרחב וכיום כמעט ולא כמו בן סינאפיס אלבא וארבנסיס שעדין נאכלים אבל פחות. 4 מינים אנדמיים לקפריסין, מתוכם 3 די נדירים ובכל זאת מוכרים בסביבתם.

דרכי השימוש השונות באותם צמחי בר הגדלים בקפריסין  ומצויים גם בישראל

צמחים הנאכלים חיים

26% מן הצמחים שנסקרו בקפריסין נאכלים חיים, ללא בישול. רבים מהם מהווים חלק מסלט ירקות. צמחים אלו הם: רגלת הגינה, אמיתה גדולה, כרפס, שינן (שן ארי), ילקוט הרועים, שומר פשוט, מיני נענע  כתבלין בסלט, חרדל השדה, חרדל לבן, עולש, גרגיר הנחלים,  מרור הגינות, שום משולש ועדעד כחול. יש מספר פירות בר הנאכלים אף הם חיים כמו אגס סורי, עוזרר אדום, עוזרר חד-גלעיני, שיזף השיח. בארץ מצוי גם שיזף מצוי הגדל במרבית האזורים בארץ.

59% מבין הצמחים שנסקרו נאכלים מבושלים. 17% מהם מבושלים כשלעצמם ו-10% מבושלים עם תבשילי קיטניות, במיוחד עם פול. בדרך כלל מוסיפים לתבשילים שמן זית ומיץ לימון. הצמחים בהם משתמשים יותר מן האחרים לבישול הם  דרדר קרומי,  חוח ספרדי וחוח עקוד,  קיצנית ממין שלא מצוי בארץ,  חלמית למיניה, מיני אספרג וצפרנית נפוחה.

צמחי תבלין ומרפא משולבים עם שימורי ירקות,  חלקם משומרים בחומץ. הצמחי יסקרו לפי סדר אלפאבתי.

מיני צמחים הנאכלים בקפריסין ומצויים בארץ.

 חלק ניכר מבין צמחי הבר הנאכלים בקפריסין מצויים גם בארץ. רבים מתוכם נסקרו בעיתוננו בחוברות קודמות. הם יוזכרו בשם, עונת גידול ואזורי תפוצה. אותם אלו שלא הוזכרו בעבר יסקרו יותר בהרחבה, כולל  בציון תכונות מרפא, אם יש בהם. יסקרו גם צמחים בני אותו סוג הנאכלים בקפריסין, אך אינם מצויים בארץ וזאת – אם יש להם שימוש כמאכל או כצמחי מרפא.

אספרג למיניו: צמחים רב שנתיים ומטפסים, גדלים בחורש, בין סלעים, צידי דרכים, משוכות. באזורי ארץ שונים. נצריו וענפים צעירים ביותר שלו נאכלים. טעמם מתקתק.  כל מיני האספרג הגדלים בר בארץ  ראויים למאכל.  חלקם מאוד טעימים, באחרים יש מעט מרירות.

אמיתה גדולה ואמיתה קיצית: שתיהן נסקרו עיתוננו, בחוברת מס' 67.  שני המינים גדלים במרבית אזורי הארץ. עיקר השימוש הוא בזרעים ובשמן אתרי המופק מזרעים של צמחים אלו.

דרדר קרומי: הצמח גדל בצידי דרכים ושטחים מעובדים ובאדמות גיריות. הוא נפוץ מאוד בכל אזורי הארץ חוץ מבנגב הדרומי. הצמח נאכל כתבשיל.

חוח עקוד:  זהו עשב חד-שנתי קוצני ממשפחת המורכבים. החלק הנאכל בו הוא עליו הצעירים והוא משמש גם כצמח מרפא. את גבעוליו מבשלים במים והם עוזרים לפעולת הכליות ודרכי השתן. את זרעיו קולים, טוחנים לאבקה ומערבבים עם שמן זית. תערובת זו משמשת כמשחה לטיפולים חיצוניים.

חוח ספרדי: הצמח דו או רב-שנתי, גדל בשטחי בור ושטחים נטושים, חוץ מבנגב המרכזי והדרומי. השימוש  בו הוא בדומה לזה של חוח עקוד.

חוחן: המין מקפריסין לא גדל בארץ. בארץ גדלים  מיני חוחן אחרים והנפוץ מכולם הוא חוחן הקנרס.  זהו צמח רב שנתי הגדל  בשדות, במורדות הרים ובסמוך לחורבות. הוא מצוי בכל אזורי הארץ חוץ מן הנגב.  עליו הצעירים נאכלים כתבשיל ויש להם יכולת להפחית רמות סוכר בדם.

חלמית קטנת פרחים: גדלה ליד אשפתות, בצידי דרכים ובמקומות מרבץ של בעלי חיים. אין לאסוף אותה ממקומות בהם נזרקת אשפה לא אורגנית או מצידי דרכים עם תחבורה מוטורית. זה נכון לגבי כל הצמחים. הצמח יכול להיאכל חי כחלק מסלטים, מאודה או מבושל. מיני חלמית אחרים הגדלים בארץ אף הם צמחי מאכל הנאכלים באותן דרכים.  רבים מהם גדלים בשטחים מופרעים ועל גבי תלוליות עפר.

חרחבינה מכחילה:  צמח חד או רב-שנתי הגדל בבתות, גדות נחלים ושדות בור. הצמח עשבוני, נפוץ מאוד ופריחתו בחודשי הקיץ.  הוא משמש לטיפול במחלות כבד, הרעלות וחוסר פוריות. החלקים הנאכלים הם עליו הצעירים ושורשיו.

חרחבינה חופית:  הצמח גדל בדיונות בחלק הצפוני של הארץ, רב-שנתי. עליו הצעירים נאכלים כגבעולי אספרג צעירים. ברפואת הצמחים שורשי הצמח משמשים כאפרודיאק,  ארומאטי, משתן, מכייח,  מעורר וממריץ. בעזרתו מטפלים בשיעול וליחות בדרכי הנשימה, באבני כליה, שם הוא מונע את גדילתן ובבעיות כבד.

חרחבינה מגובבת:  הינה צמח רב שנתי הגדל בבתות ספר, על קרקעות אבניות, ערבות וסדקי סלעים במדבר, בכל אזורי הארץ. עליו  הצעירים של צמח זה נאכלים בדומה לעלי מיני חרחבינה אחרים.

ילקוט הרועים : הינו צמח חד שנתי ממשפחת המצליבים הגדל במרבית אזורי הארץ. עליו מכילים  חומצות שומן אומגה-3 בכמות דומה לזו שברגלת הגינה. כמו שאר בני משפחת המצליבים, יש בו חומרים אנטי סרטניים.

מרור הגינות: צמח זה נסקר בעיתוננו. הוא חד שנתי. עליו הצעירים ראויים למאכל. כל עוד יש  די מים באדמה והעלים עודם צעירים, אין הם מרים מדי. באביב המאוחר הם מאוד מרים . הצמח יכול להיאכל חי בסלטים, עם ירקות במיץ ומאודה.

סלק בר : צמח זה נסקר אף הוא בעיתוננו. עליו ראויים למאכל, הם מכילים לוטאין וזיאקסנטין. אבל, יש בו כמות רבה של חומצה אוקסלית ואין  לאכול  ממנו יותר מ-2-3 עלים בארוחה.

עדעד כחול :  צמח זה נאכל בקפריסין.  הוא לא מוכר כצמח מאכל במקומות נוספים. בישראל הוא גדל בר,  אבל הוא צמח מוגן וככזה אין לקטוף אותו.

עולש מצוי: זהו צמח עשבוני נפוץ מאוד במרבית אזורי הארץ, בעיקר באדמות כבדות. הוא נאכל חי בסלטים,  מבושל או מאודה. הוא נסקר בעיתוננו.

עכובית הגלגל : הצמח רב שנתי וגדל בשדות בור במרבית אזורי הארץ, חוץ מן הנגב הדרומי.  הוא נחשב לצמח מאכל מעולה וכיום מגדלים אותו גם בתרבות לשם מטרה זו.

צלף קוצני: הצמח רב-שנתי או גדל בצורת שיח. הוא גדל בשטחי סלעים, שטחים מופרעים, צוקים, על קירות וחומות.   ניצני הפרחים משמשים למאכל. צמח זה עשוי לעזור לטיפול בסוכרת ובדלקת מפרקים שגרונתית.

צפורנית נפוחה:  צמח  רב-שנתי הגדל  בשדות ובתות,  נפוץ בכל אזורי הארץ חוץ מבדרום הנגב.   צמח זה נסקר בעיתוננו.

קריתמון ימי:   זהו צמח רב-שנתי, שיחני, הגדל בסלעים, צוקים וקירות לאורך חופי הים התיכון. עליו הצעירים נאכלים חיים או מבושלים. כצמח מרפא הוא משתן, עוזר לעיכול ולהורדת משקל. הוא מכיל כמות רבה של ויטמין C ושל מינרלים שונים.

שום משולש:  זהו צמח רב שנתי הגדל בחורש, גריגה, בתה ומקומות סלעיים בכל אזורי הארץ. עליו של צמח זה נאכלים בקפריסין חיים כחלק מסלט. כמו שאר בני סוגו, יש לו תכונות מרפא רבות.

שומר פשוט: צמח רב שנתי הגדל בגדות נחלים ובתה, בשטחי בור ובשטחים מופרעים. נפוץ מאוד. עליו הצעירים נאכלים כחלק מסלט ובבישול. הצמח נסקר בעיתוננו.