ויטמין D מגן בפני שלל מחלות כרוניות
כיום מוכרים כ-3,000 גנים חשובים, מתוך כ-25,000 שיש לאדם, שויטמין D מגביר יכולת פעולה חיובית שלהם. מתוך כך עולה שויטמין D הוא ויטמין מפתח למניעת מחלות רבות ושונות ולשמירת בריאות אופטימאלית במיוחד עם תזונה נכונה. בשנים האחרונות ויטמין זה נחשב ל"כוכב" מבחינת תזונה ובריאות. עד כה נערכו, רק לגבי הקשר עם סרטן, 800 מחקרים שונים, מחקרים שלימדו שרמה מספקת של ויטמין זה עשויה לצמצם ב-50% את התחלואה בסרטן לסוגיו. את ההתפתחות של מחלות הקשורות בסינדרום המטבולי, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הוא עשוי לצמצם ב-43%.
איך זה קורה
ויטמין זה הינו פרוהורמון שנוצר בגוף מכולסטרול, כאשר אדם נחשף לשמש בתנאים מתאימים. מהיותו פרוהורמון, יש לו השפעה על כל אברי הגוף. הוא מצוי בכל התאים בגוף, מתאי העצמות ועד לתאי המוח.
בעבר חשבו שהתפקיד היחיד או העיקרי של ויטמין D הוא בחילוף החומרים של העצמות. כיום יודעים שיש לו יכולת רבה לתגבר את המערכת החיסונית – הוא עוזר לייצר 200 פפטידים אנטי מיקרוביאליים, מהם היותר חשוב הוא קטליצידין, שיש לו יכולות אנטיביוטיות נרחבות. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שרמה מספקת שלו עוזרת נגד שפעות והצטננויות – החיסונים לא עוזרים. הויטמין ממתן גם מצבים דלקתיים ובכך הוא עוזר למניעת התפתחות מחלות אוטואימוניות.
ברור, אם כן, שכאשר ויטמין זה קשור להפעלת גנים רבים כל כך, יש לו השפעה מקיפה על הבריאות, למעשה על אלפי התבטאויות של גנים בגוף, לחיוב – אם הוא בנורמה, ולשלילה – אם יש מחסורים שלו. ממצאים מלמדים שכיום, למרבית האנשים אין בגוף רמה מספקת של ויטמין D. זה נכון בארה"ב, שם נעשו עיקר המחקרים לגביו וזה נכון גם בארץ. המצב פה לא יותר טוב.
הסיבה העיקרית לכך היא הפחד מן השמש אותו נטעו רופאי העור וגם החברות המייצרות קרם הגנה מפני השמש. למעשה מי שמתמרח עם קרם הגנה, הסיכוי שלו לקלוט את קרני UVB ולייצר בעורו מספיק ויטמין D שואף לאפס. רק חשיפה של חצי גוף כל יום, לא רק של זרועות ופנים, למשך כרבע שעה או יותר, תספק את רמת ויטמין D הנדרשת. יש להישאר בשמש עד שהוא מקבל צבע ורוד קל. מעבר לזה, כל חשיפה נוספת תזיק.
בארה"ב, הממוצע של רמות ויטמין D בכלל האוכלוסייה בסוף החורף הוא 15-18 ננוגרם למ"ל דם. לכ-85% מכלל תושבי ארה"ב חסר ויטמין D. בארץ, כאמור המצב לא טוב יותר. יש מספר נקודות בנושא זה אליהן ראוי להתייחס, ואלו הן:
אנשים כהי עור כמו תושבי אפריקה, הודו וארצות המזרח הקרוב, כלומר כהי העור בארץ ובייחוד אלו מתוכם שלובשים ביגוד מלא, סובלים ממחסור חמור בויטמין.
כהי עור שנמצאים בארצות הצפון סובלים יותר ממחסור.
ל-60% מחולי סוכרת מסוג 2 יש מחסור בויטמין.
יש רמות נמוכות שלו יותר מזו של כלל האוכלוסייה אצל ילדים, נשים וקשישים.
בחורף, רמותיו של ויטמין זה הן היותר נמוכות – זו סיבה מובילה לכך שיש בחורף יותר מחלות הצטננות ושפעות. נשים דתיות הלובשות לבוש המכסה כל טפח מגופן צפויות למחסור חמור ביותר, אלא אם כן הן נוטלות תוספים שלו בכמות משמעותית. רשימת המחלות הכרוניות שעלולות להתפתח עם
מחסור בויטמין D ארוכה מספור. להלן, חלק מהן: סרטן יתר לחץ-דם אוטיזם השמנה דלקת מפרקים שגרונתית סוכרת מסוגים 1 ו-2 טרשת נפוצה מחלת קרוהן הצטננויות ושפעות דלקת מעיים שחפת אלח דם הזדקנות מהירה דמנטיה אקזמה ופסוריאזיס ניוון מקולרי גילי פרה אקלמפסיה עוויתות חוסר פוריות אסתמה סיסטיק פיברוזיס מיגרנות דפרסיה מחלת אלצהיימר סכיזופרניה.
ויטמין D נגד סרטן
במחקר שפורסם ע"י דר' וויליאם גרנט, חוקר מוכר בעולם בנושא ויטמין D, הוא מצא שניתן היה למנוע 30% ממקרי התמותה מסרטן, אם היו דואגים לכך שלכלל התושבים בעולם תהייה רמה מספקת של ויטמין D. מחקרים אחרים הראו שאפשר לצמצם את התחלואה בסרטן לחצי עם חשיפה נכונה לשמש, שתביא לרמה אופטימלית של ויטמין D אצל בני אדם.
האפקט של ויטמין D כנגד סרטן מתבטא במספר מישורים:
* הוא מגביר את התמותה של תאים שעברו מוטציות בגוף.
* מפחית את ההתרבות ואת ההתפשטות של תאים סרטניים.
* מגביר התמיינות של תאים ובכך מונע מהם להפוך לתאי סרטן.
* מצמצם יצירת כלי דם חדשים המזינים את הסרטן ואת גרורותיו
מתי להיחשף לשמש
הדעות לגבי הזמן האופטימאלי לחשיפה לשמש משתנות, אבל הן מותנות בעיקר ברוחב הגיאוגרפי ובעונות השנה השונות. בארץ, נראה שהשעות היותר מתאימות לחשיפה הן 9-11 לפני הצהריים ו-3-4 אחרי הצהריים. בחורף השעות היותר מתאימות הן שעות הצהריים. כמובן שאין להישאר בשמש עד כדי כוויה או אפילו האדמת יתר. בארץ, חשיפה של כ-20 דקות ובחורף יותר מכך, אולי תספיק. אבל, מדובר פה על חשיפה של יותר מחצי גוף. כהי עור צריכים להיחשף יותר זמן.
צריכה של הקרוטנואיד אסטאקסנטין מספקת הגנה פנימית לעור בפני השתזפות יתר, אבל בכל מקרה אין להפריז.
תוספים
מינון התוספים תלוי בעומק המחסור. על כל פנים, לגבי צריכה קבועה, רמה של 5000 יחב"ל ליום נראית מספקת, אין בכמות זו שום חשש להרעלה. למי שיש מחסור עמוק, עדיף שיתחיל עם רמות גבוהות יותר ותוך פרק זמן
של מספר שבועות לא רב ירד עד לרמה הקבועה. המדד היותר טוב לפיו אפשר להחליט על גובה המינון הוא לפי הרמה ההתחלתית בדם ולפי מעקב אחרי רמת הויטמין לאחר נטילת תוספים שלו. על כל פנים, רמה של 200 יחב"ל או אפילו 400 יחב"ל, שנחשבו פעם לקצובה יומית, זו ממש בדיחה.
