טיפול עם "סטמאינהאנס" מסוגל לשקם לב פגוע

סיפורו של מיכאל וובסטר

אדם זה היה חזק ביותר. כצעיר  תמיד הוא היה בריא, עסק בסוגי ספורט רבים כולל אגרוף. אבל, הוא לא חי אורח חיים בריא.  הוא אכל מזונות מהירים וג'נק פוד. בסופו של דבר הוא הגיע להשמנה מופרזת וחולנית.  הוא עבר בדיקות שהראו שהוא סובל מסוכרת מסוג 2 ובדרגה קשה. רופאים אמרו לו שכפי הנראה יש לו סוכרת כבר 10 שנים. ההוראות שהוא קיבל מהאגודה האמריקאית לסוכרת נראו לו מיושנות ב-20 שנה. משקלו היה177 ק"ג, גובהו מעל1.90 מטר. הוא חש שעליו לשנות הרגלי חיים והחל ללכת שעה ביום, הפסיק לצרוך מזון מהיר ולשתות משקאות, אפילו לא בחברותא. הוא היה נחוש בדעתו להוריד את רמות הסוכר שלו ללא אינסולין.

בסופו של דבר הוא אובחן כחולה לב ונאמר לו שהוא עלול למות עד מהרה. זה נראה סביר אחרי כ-10 שנות סוכרת. הוא התייעץ עם רופאים ועבר בדיקות. הסוכרת עדיין הייתה.  בבדיקות שעבר קודם אמרו לו  שהוא סובל ממחלת לב ורק אחרי 3 שנים אמרו לו שיש לו גם סוכרת. התקף לב ראשון היה לו בשנת 2002 עם רמת לחץ דם של 198/110.

עם שיפור בתזונה משקלו ירד ל-127 ק"גולחץ הדם ל-140/80. היה לו יותר כוח וסבולת  לעומת מה שהיה קודם לכן. בגיל 40, הוא טיפל בעצמו עם תפריט ניקוי  ומיצי ירקות. ואז, בעצומו של יום ספורט סקי, הוא חש אי נוחות שהתחלפה עד מהרה לכאב חד בחזה – התקף לב. הוא הובהל לטיפול נמרץ לב. הרופאים חשדו שהיה התקף לב סמוי שנמשך כל השבוע לפני שהוא הגיע לבית-חולים. בבדיקות, 3 עורקי לב נמצאו סתומים ב-98% ונשקלה החלטה שהוא יעבור ניתוח מעקפים. לבסוף, הוא עבר טיפול עם סטנטים ובלון, 3 סטנטים עם תרופה שאמורה למנוע יצירת פלאקים בסטנטים.

מספר ימים הוא חש בטוב ואז לפתע היה לו התקף לב חוזר עם כאב עז. נמצא שאחד מן הסטנטים נסתם כליל. הוא קיבל כמות רבה

 של מדללי דם והרופאים אמרו לו שאין לו מפלט, אלא לעבור ניתוח מעקפים.

מעט אחרי-כן היו לו שני אירועים של פרפור חדרים שבקושי הוא שרד אותם. למעשה, הוא הבין שלרפואה המקובלת אין שום פתרון אחרי התקף לב שגרם לתמותה של חלק ניכר משריר הלב ואצלו ספיקת הלב הייתה 35% עד 45%.  בכל מקרה, הוא סירב לעבור ניתוח מעקפים וחיפש אלטרנטיבה. התעורר אצלו עניין בטיפול עם תאי גזע בוגרים של האדם  עצמו. הוא קרא שטיפול כזה נעשה בבנגקוק, תאילנד. בבית-חולים שם, לוקחים מהחולה 200 סמ"ק דם ושולחים את הדגימה לישראל. יש בארץ חברה  שרשמה פטנט על תהליך  בו הם מפרידים תאי גזע מדמו של האדם עצמו,  מרבים אותם במעבדה ואחרי עבור 8 ימים מחזירים אותם לתאילנד, שם מזריקים אותם ללב הפגוע.  תאי גזע יכולים להתמיין ולהפוך לכל סוג של תא בגוף. זהו תהליך יקר  וקשה לחולים – טיסה לתאילנד, אשפוז לפני הטיפול ועוד 2-3 שבועות לאחר מכן וחזרה הביתה. בסופו של דבר נודע לו על טיפול אפשרי אחר, הכי פשוט, הכי זול יחסית – עם כמוסות סטמאינהנס.

הוא החל בטיפול כזה, אבל לא עם הכמויות המומלצות על-ידי היצרן, שהן 2 כמוסות מדי פעם, 2-3 פעמים ביום, עם מרווח של 4-6 שעות בין פעם אחת לשנייה. במקום זה, הוא לקח 4 פעמים ביום, כל פעם 3 כמוסות – 12 כמוסות ביום. תוך זמן לא רב הוא הרגיש שיפור ניכר ביכולות שלו:  לתפקד, ללכת, לעבוד.

זהו, כפי הנראה, הפתרון היותר טוב שיש כיום לרפואה להציע – תכשיר טבעי לחלוטין שממריץ את מוח העצמות של האדם לייצר 25% עד 35% יותר תאי גזע כל זמן שהוא נוטל את התכשיר. תאי גזע אלו מתקנים כל מה שעוד ניתן לתקן בגוף והרבה ניתן לתקן.

אין להחזיק את כמוסות התכשיר "סטמאינהנס" בקירור, אלא רק בבית. אם מקררים אותו במקרר, שוב אין הוא פעיל כלל.