ערכים תזונתיים ובריאותיים של הבטטה

מוצאו של הצמח מאמריקה המרכזית. היום עיקר הגידול שלה הוא בסין אבל גם בארצות  רבות אחרות, בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים. זהו צמח המאכל השישי בעולם מבחינת הכמויות הנאכלות שלו.  ניתן לאכול הן את שורשיו המעובים של הצמח והן את עליו. הן לשורשים והן לעלים יש איכויות בריאותיות רבות חשיבות, עליהן ידובר בהמשך (1-5)

צמח זה מכיל פיטוכימיקלים רבים ולגבי רבים מהם נערכו מחקרים. בדפים אלו יסקר רק חלק קטן מתוך שלל הנתונים שנמצאו לגבי צמח זה. שורשיו המעובים של הצמח מכילים כמות רבה של פוליפנולים ובהם אנטוציאנינים וחומצות פנוליות ובכללן חומצה קפאית. חומרים אלו מגינים על השורש מפני מחלות פיטריות – לגבי בני אדם, יש  יכולת נוגדת התפתחות סרטן. האנטוציאנינים האציליים הנותנים את הצבע לבטטה תורמים לריפוי סוכרת. מבחינת מדד גליקמי הבטטה הרבה יותר טובה מתפוח אדמה, כלומר, אכילתה לא מעלה מהר את רמת הסוכר בדם בבטטה יש כמות ניכרת של אלפא-טוקופרול, חומר אנטיאוקסידנטי שהוא המרכיב העיקרי של ויטמין E. ב-100 ג' בטטה יש 25 מ"ג אלפא-טוקופרול, כמויות גבוהות כאלו נמצאות בדרך כלל בכמוסות ולא במזון כמות שהוא. שורש הבטטה מכיל גם חלבון, לא רק פחמימות  (4,6,7).

שימושים רפואיים של הבטטה

לצמח הבטטה יש איכויות ריפוי רבות. הוא מוריד רמות סוכר, נגד יתר לחץ-דם, אנטי דלקתי, אנטי מיקרוביאלי ואנטיאוקסידנטי.

בטטה גרמה להרפייה בעורקים כמו טיפול עם אצטילכולין, לכן היא טובה לטיפול במחלות לב וכלי דם.  מיצוי של החומרים הפנוליים ב-70% אלכוהול היה בעל פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה כמגן על שמנים מפני חימצון.   אנטוציאנינים בבטטה אדומה  כהה

היו בעלי יכולת נוגדת חימצון רבה יותר מזו של  ויטמין C (8-10).

טיפול בסוכרת

מיצוי של אנטוציאנינים מבטטה נמצא עוזר לטיפול במחלת הסוכרת. המיצוי בלם גם את פעולתו של אלפא-עמילאז.  בניסוי שנערך עם חולדות דיאבטיות, מתן של מיצוי מבטטה הוריד את מידת וקצב העלייה של הסוכר אחרי ארוחות ב-23% אחרי 3 שבועות ועד ירידה של  50% אחרי 8 שבועות. במחקר זה נמצא שהחומרים הפעילים המצויים בבטטה  הם אנטוציאנינים אציליים (2,11).

 בניסויים עם בני אדם, תכשיר של סיבי בטטה הפחית את העמידות לאינסולין מבלי להשפיע על משקל הגוף או על הפרשת האינסולין וסילוקו מהגוף. בניסוי  מתעתד, אקראי, מבוקר פלסבו וכפול סמיות, נבדקה ההשפעה של סיבים כאלו על 18 אנשים. הם חולקו ל-3 קבוצות. האחת קיבלה את המיצוי במינון של 168 מ"ג ליום, השנייה במינון של 336 מ"ג ליום והשלישית קיבלה פלסבו. בניסוי זה, רק הכמות הגדולה של המיצוי שיפרה את העמידות לאינסולין וזאת מבלי להשפיע על המשקל של המשתתפים. בניסוי אחר, לא מבוקר, בו נתנו מיצוי בטטה ל-145 חולי סוכרת ביפן, חלה אצלם ירידה ברמות הסוכר בדם.

אכילת עלי בטטה המכילים ריר, כמו גם עלים של מלוכיה, גורמת להשהיה של סילוק המזון מן הקיבה אל המעיים. כתוצאה מכך, יש עלייה יותר מתונה של רמת הסוכר בדם אחרי ארוחות. כל מי שיכול לגדל בטטה בחצרו, בחודשי האביב, קיץ וסתיו, מומלץ בפניו שישלב עלי בטטה עם שאר ירקות העלים שבסלט. לעלים אלו יש טעם סביר, לא חריף ולא מר, הם תוספת מרעננת ומועילה לסלט ירקות (2,12).

תועלת נוספת

שורש הבטטה לא מבושל מאוד עוזר נגד כאבי שרירים כאשר אוכלים אותו  מגורר דק או אפילו אחרי העברתו במכונת מיץ גזר

וערבוב הציפה עם המיץ. יש לו איכויות דמויות קורטיזון, אבל ללא כל הנזקים שיש מטיפול בקורטיזון. טיפול כזה עברתי בעצמי לפני כ-20 שנה, כאשר בעקבות  עבודה קשה בחיתוך ברזלי בניה היה לי כאב בזרוע ימין. שום טיפול טבעי לא עזר. אבל, אחרי שהתחלתי לאכול בטטה חיה, תוך 2-3 שבועות הכאב נעלם כליל וכושר התנועה ליד חזר במלואו (3,4,13,14).

בנושא אחר, לאנטוציאנינים ולחומצות הפנוליות המצויים בבטטה יש יכולת נוגדת סרטן מסוימת – מומלץ לשלב את אכילתה בתפריט הניתן לחולי סרטן. סביר להניח שאכילת בטטה מגוררת חיה תעזור אפילו יותר. הבטטה הינה ספק טוב של ויטמין A (ביטא קרוטן), גם הוא חשוב למניעה ולריפוי של סרטן.

מינונים

אם משיגים את התכשיר קאיאפו, בו כל כמוסה מכילה 168 או 336 מ"ג, המינון המומלץ הוא 4-6 כמוסות ביום. מומלץ לקחת בשתי מנות נפרדות,  2 כמוסות כל פעם, חצי שעה לפני ארוחות  (15)

מידע זה הופיע במאמר המרכזי ממנו לוקטו הנתונים. אינני יודע אם מוצר זה מצוי בארץ. על כל פנים, הכי פשוט זה לאכול בטטה, חיה או מבושלת.