תפקידיהם של הקרוטנואידים
לוטאין וזיאקסנטין בגוף
אלו הם קרוטנואידים שמשתייכים למשפחת הקסנטופילים בקבוצת הקרוטנואידים. ריכוזם היותר גבוה בגוף הוא במקולה שבעין, שם הם מספקים הגנה כנגד נזקי אור כחול בהיר. בנוסף הם מונעים נזק של רדיקלים חופשיים למבנה העדין של פנים העין. הם הקרוטנואידים היחידים המצויים הן במקולה והן בעדשות של העין האנושית (1). תפקידיהם העיקריים הם מניעת ניוון מקולרי גילי, יכולת לצמצם סיכון לגלאוקומה וקטרקט, שמירה על בריאות העיניים בכלל וכאנטיאוקסידנטים.
לוטאין מצוי בכמויות גדולות בסרום בגוף (2). מקורותיו העיקריים במזון הם תרד, כרוב עלים לסוגיו, תירס וחלמון ביצה (3). זיאקסנטין מצוי בעיקר בתירס, תפוזים ומנדרינות (4). שניהם חשובים לא רק לבריאות העיניים אלא גם כנגד מחלות לב וכלי דם, אירוע מוחי וסרטן ריאות. הם מספקים הגנה גם כנגד קרינה מופרזת של קרני UV. צריכה רבה שלהם היא הדרך היותר יעילה למניעת ניוון מקולרי גילי.
ביוכימיה
לוטאין וזיאקסנטין נבדלים מקרוטנואידים אחרים בכך שיש להם שתי קבוצות הידרוקסיל, האחת בכל צד של המולקולה. זיאקסנטין הוא למעשה איזומר של לוטאין והוא נבדל ממנו רק במיקום של אחת מן הקבוצות ההידרוקסיליות. שניהם מסיסי שומן והזמינות הביולוגית שלהם תלויה במקור התזונתי שלהם, במרקם של המזון וביכולת הספיגה שלהם בתריסריון. בישול מזונות יכול לשפר את ספיגתם.
יכולותיהם בגוף
אחרי ספיגתם בתריסריון, הם מגיעים לכבד ושם נקשרים לליפופרוטאינים. כך, בזרם הדם הם מגיעים לאיברים שונים בגוף. אחרי אכילת מזונות המכילים לוטאין, רמתו בכילומיקרונים מגיעה לשיאה כעבור שעתיים ובאברי הגוף השונים, אחרי 16 שעות. כתוסף, ספיגתו כפולה מזו שיש ללוטאין ממזונות המכילים אותו (7). גורמים לא תזונתיים המצמצמים את ספיגתו הם גיל, משקל גוף, מין, ספיגה לקויה של שומנים, צריכת אלכוהול, עישון ומחלות כבד וכליות (11-14).
סיכוני ניוון מקולרי גילי
ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) הוא הסיבה העיקרית לעיוורון בארצות המערב, כולל בישראל. שכיחותה רבה בעיקר בגילאי 65 שנים ויותר ובארה"ב, כ-30% מבני 75 שנים ומעלה סובלים מדרגה זו או אחרת של נמ"ג. עם התנהגות נכונה ניתן למנוע או לצמצם את הסיכון להופעת המחלה. עם יציאה לשמש, יש לחבוש כובע עם מצחייה, בתנאים קיצוניים ולא לכל היום, אולי גם משקפי שמש. יש לאכול מזונות מספקי לוטאין, זיאקסנטין ואנטיאוקסידנטים נוספים, וכן להימנע מעישון.
בין אלו שאכלו ירקות ופירות לפחות פעם ביום היה סיכון הרבה יותר נמוך לפתח נמ"ג. רמה גבוהה של אנטיאוקסידנטים בדם אף היא עוזרת לצמצם את הסיכון. כיום ברור שלוטאין וזיאקסנטין הם היותר חשובים למניעת מחלה זו.
לוטאין כנגד קטרקט
קטרקט הינה הסיבה הנפוצה ביותר להגבלות ראייה. נוצר מעין מסך על פני אישון העין ובהדרגה הראיה אובדת. גם במצב זה מעורב נזק חימצוני שפוגע בראיה. נמצא שברקמת עין בריאה יש יותר לוטאין וזיאקסנטין מאשר ברקמת עין חולת קטרקט.
במחקר שנמשך 12 שנים, בו נטלו חלק 77,466 אחיות מגיל 45 ומעלה, אחרי בדיקת גורמי סיכון אחרים נמצא שאצל אלו שהיו בחמישון העליון מבחינת כמות הלוטאין והזיאקסנטין בדם, היה ב-22% פחות סיכון לקטרקט. מחקרים רבים מספור הראו שצריכה מוגברת של מזונות עשירים בלוטאין וזיאקסנטין עוזרת להפחתת הסיכון להתפתחות קטרקט. במחקר כפול סמיות, נתנו לחולי קטרקט או 15 מ"ג לוטאין, או 100 מ"ג ויטמין E אלפא טוקופרול או פלסבו, 3 פעמים בשבוע. בין אלו שקיבלו לוטאין היה שיפור בולט במחלתם יחסית לאלו שקיבלו ויטמין E או פלסבו.
רטיניטיס פיגמנטוזה
זוהי מחלה תורשתית ניוונית שפוגעת במדוכים שברטינה וגורמת לראיית לילה גרועה. בסופו של תהליך נשארת מעין ראיית מנהרה בעיניים. במחקר אחד, נתנו 40 מ"ג לוטאין ליום, במשך 9 שבועות, ל-16 חולי רטיניטיס פיגמנטוזה. במהלך תקופה זו חל שיפור רב בחדות הראיה אצלם.
לוטאין כנגד מחלות לב, סרטן ומחלות נוספות
לוטאין וזיאקסנטין מגינים על כולסטרול LDL ועל שומנים בגוף מפני חימצון. בכך, הם מקטינים את הסיכון הן למחלות לב וכלי דם והן לסרטן. הם מגנים על הדפנות הפנימיים של העורקים מפני נזק חימצוני וגם מצמצמים את התופעה של הידבקות לוחיות דם ויצירת סתמים (פלאקים). הם מגינים גם בפני התעבות של עורקי הקרוטיד שבצוואר. במחקר בו נטלו חלק 43,738 בני אדם ללא מחלות לב נמצא כי רמות גבוהות של לוטאין וזיאקסנטין נמצאו מצמצמות במידה ניכרת גם את הסיכון לאירוע מוחי.
חשיפת יתר לשמש גורמת לדלדול של כמויות הלוטאין והזיאקסנטין בעור, לדלקות בעור ואריתמה (האדמה של העור). יחד עם זאת, חשיפה מבוקרת וללא אמצעי הגנה חשובה ביותר – היא מספקת כמות רבה של ויטמין D לצורכי הגוף. שביל הביניים הוא הנכון, להיחשף לשמש, לא בשעות הכי חמות ולא בהפרזה אבל בשום פנים ואופן לא להימנע מכל חשיפה לשמש.
מקורות ללוטאין ולזיאקסנטין
ירקות ופירות הם המקורות היותר טובים לקרוטנואידים אשר מצויים בעיקר בירקות כתומים או ירוקים כהים. לוטאין וזיאקסנטין הינם פיגמנטים בעלי צבע צהוב אבל בכמות גדולה הם נמצאים בירקות ירוקים כהים. תרד הוא המזון היותר עשיר בלוטאין ואלו שאוכלים ממנו כמות של ממש, מצמצמים את הסיכון שלהם להיפגע בנמ"ג בעד 90%!
מרבית הכמות של שני קרוטנואידים אלו מגיעה לעיניים. העיניים הן איבר שמאוד חשוף לתהליכי חימצון כל יום והן זקוקות לחומרי מגן מיוחדים. לוטאין מגיע לעיניים מן המזון ובעיניים חלק ממנו הופך לזיאקסנטין.
סיכום
נמ"ג היא סיבת העיוורון העיקרית בארצות המערב בין בני גיל 65 ויותר. בארה"ב, מחלה זו פוגעת ב – 13-14 מיליוני בני אדם. נשים חשופות למחלה יותר מגברים.
מידת הסיכון תלויה בחשיפה לשמש, עישון וצריכת מזונות מגינים. צריכה מוגברת של ירקות ופירות מספקת הגנה. לוטאין וזיאקסנטין הם רכיבי התזונה היותר חשובים להגנת העיניים. לוטאין בחלקו הופך בעיניים לזיאקסנטין ושם הם מגינים מנזק של תאורת יתר בהיותו ממסך אור כחול בהיר.
בטיחות
לרכיבי תזונה אלו אין כל תופעות לוואי. כתוסף, יש לקחת אותם עם ארוחה כדי למנוע הרגשה לא טובה בקיבה וכדי להגביר את העיכול והספיגה שלהם. הכמות היומית של לוטאין לה זקוק אדם היא 6 מ"ג. יש נוסחאות מולטיויטמינים המכילות לוטאין אבל חשוב לבדוק מהן הכמויות שלו שם. רצוי לחלק את המנה של 6 מ"ג לשתי פעמים ביום.
