מזונות שעוזרים ומזונות שמפריעים להרזייה

מזונות שעוזרים ומזונות שמפריעים להרזייה

מקובל בקרב  רופאים ובקרב דיאטניות שהערך הקלורי של  המזון שאדם אוכל הוא הקובע  אם אדם יהיה רזה או שמן. אם כי אין להתעלם מהערך הקלורי של מזונות שונים, מחקר שפורסם לאחרונה בארה"ב  מצא  שלגבי שמירת המשקל, סוג המזון הנאכל חשוב עוד יותר מכמות  הקלוריות שמזון זה מספק. עורכי המחקר הגיעו לידי מסקנה שהמוסכמות של "אכול פחות והתעמל יותר",  פשטניות מדי בנושא של שמירת המשקל. מסקנת החוקרים הייתה שכדי לא לעלות במשקל, חשוב יותר לאכול נכון – לא לאכול פחות. מחקר זה פורסם בביטאון המקצועי New England J of Medicine. המחקר נערך בביה"ס לרפואת הציבור באוניברסיטת הרוורד. הוא סקר נתונים שהצטברו 20 שנה, לגבי אנשים בגילאי 20 עד 50 שנה.  הוא סקר נתונים של כ- 120,000 אנשים לגבי הרגלי שתייה והרגלי אכילה שלהם  – אלו מזונות הם אכלו וממה הם נמנעו. מחקר זה שפך אור על הנושא מדוע אנשים מסוימים משמינים והולכים ואילו  האחרים נשארים רזים.

בהתבסס על תוצאות המחקר, החוקרים ערכו רשימה ובה נכללו המזונות היותר מועילים לשמירה מפני עודף משקל מחד, והמזונות היותר מזיקים מאידך. מבחינת נזקם, במקום הראשון היה צ'יפס מתפוחי אדמה – תפוחי אדמה תרמו לעלייה במשקל גם אם הם נאכלו בצורות אחרות. השניים ברשימה היו בשר לסוגיו והשלישיים משקאות ממותקים.

 הרגלי חיים שגרמו לעלייה במשקל  הם שעות ארוכות של צפייה בטלוויזיה, יותר מדי  או פחות מדי שעות שינה וחוסר פעילות גופנית.

בנתונים אלו אין הרבה חדש. מה שמעניין יותר  לדעת הוא, אילו מזונות עזרו יותר מן האחרים לשמירה על המשקל – למשקל יציב במשך שנים רבות. ובכן, מתוך התנסות שלי עצמי ושל מטופלים, נוכחתי לדעת שהדרך היותר יעילה לרדת במשקל, אם יש משקל עודף, היא לאכול מזון לא מבושל. נשים שהגיעו אלי עם משקל של  כ-110 ק"ג, תוך כ-3 שבועות ירדו למעלה מ-10 ק"ג, וזאת בלי התעמלות מפרכת ובלי לרוץ על דיונות. העיקרון של השיטה הוא להיצמד לתפריט שהוא עד כמה שיותר  מבוסס על מזון לא מבושל.

למי שמתקשה במעבר לתפריט כזה, מומלץ לעבור אליו בהדרגה. בתחילה לוותר על מזונות הידועים כמשמינים יותר, אלו שהם גם בעלי מדד גליקמי גבוה.  במקביל להוסיף יותר ירקות חיים וגם פירות בכמות סבירה. בהמשך, לוותר על עוד מזון מבושל ולהוסיף נבטים חיים של קיטניות וכך הלאה, עד למעבר לתפריט עם מקסימום מזון חי. קל בהרבה לעמוד בתפריט של 100% מזון לא מבושל בחדשי הקיץ החמים. תקופה זו מתאימה לעריכת השינוי. אך אם מבלים כל היום בחדר ממוזג היטב, יהיה קשה יותר לערוך את השינוי. לכן רצוי לתת גם לחום להשפיע…

לאחר שמצליחים להסתגל לאכילת מזון חי בלבד  יש סבירות גבוהה לכך,  שאחרי 2-3 חודשים   גם צריכת מזון ש- 85% ממנו יהיה חי, לא מבושל, תעזור  לשמור על ההישגים של הירידה במשקל. בכל מקרה, אם מגלים שמעט המזון המבושל עדיין גורם להשמנה או להרגשה לא טובה, אזי עדיף עוד יותר לצמצם את כמותו. מה שמעניין  ומאוד חשוב בנושא זה הוא, שתפריט כזה לא רק עוזר  להורדת משקל עודף ולשמירה עליו, אלא גם לריפוי כל מחלה שהיא שיש לאדם ועדיין לא מאוחר מדי לרפא אותה. תפריט כזה כולל מגוון רב של מזונות אותם ניתן לאכול חיים. מזונות כאלו יהיו ירקות, נבטים, קיטניות מונבטות מהסוגים עדשים מכל הסוגים והצבעים,  מש,  אזוקי, אספסת, תלתן, חילבה וכן נבטי ברוקולי, כל פירות העונה וגם מעט פירות יבשים, אבוקדו, שקדים,  אגוזים למיניהם, גרעינים לא קלויים, כולל מזונות מספקי אומגה-3 כמו זרעי פשתן טחונים,  זרעי צ'יה ואגוז מלך.

עם תפריט כזה, גם עם כל תפריט של מזון צמחוני או טבעוני, חשוב לדאוג שלא יחסרו ויטמין 12B, ויטמין D עם חשיפה לשמש או נטילת תוספים שלו, אצות ים כספקיות של יודן ואגוזי ברזיל המכילים פי 100 יותר סלניום לעומת כל מזון אחר.  טריות הירקות והנבטים חשובה. יש נבטים שעדיין צומחים בקופסה – לגביהם כדאי להסתכל ולראות אם שורשיהם עדיין חיים ובמצב טוב. נבטים אחרים,  כמו למשל נבטי חמניות, מכילים כמות רבה של טריפטופן שהופך במוח לסרוטונין – ההורמון המקנה מצב רוח טוב. אם אדם עדיין מרגיש מדוכא או עצבני, מן הראוי שיצרף למזונו מאכלים עמילניים שאותם ניתן לאכול חיים, כמו חיטה  מונבטת או תירס צעיר.  אם גם אלו לא עוזרים,  נטילת תוסף מזון בשם 5-הידרוקסיטריפטופן יכולה להעלות את רמת הסרוטונין במוח.

יש שתי חומצות אמיניות אשר נמצאות רק במזונות צמחיים בודדים. אין הן הכרחיות אבל תועלתן בצידן. למעשה הגוף מייצר לעצמו חומצות אמיניות אלו ממקורות חלבון צמחי. אולם יש מצבים שבהם חשוב להקפיד על צריכתם דרך המזון ואם לא – אזי כתוספים (בגיל מבוגר ובעיקר למי שליבו אינו מתפקד כראוי). אחד מתפקידיהן העיקריים הוא הכנסת מולקולות שומן ללב, מאחר והלב פועל עם שומן ולא עם גלוקוז. האחת מהן היא L-קרניטין. היא מצויה באבוקדו

ובמוצר הסויה טמפה. השנייה היא טאורין, המצויה באצות נורי יפני. כאשר בוחרים אצות ים כספקיות של יודן, יש להסתכל באותיות הקטנות. יש אצות ים שתכולת היודן שבהן היא עשרות ואף מאות מיליגרמים ל- 100 ג' של אצה מיובשת – אלו טובות. יש אחרות (אצות מיובשות שעברו עיבוד כמו: אצת נורי המעובדת לדף עבור עטיפת סושי או אצת וואקאמה חתוכה דק ומוכנה לאכילה ללא השרייה או טחינה) המכילות יודן במיקרוגרמים, הן לא תספקנה את מנת היודן לה אדם זקוק  מידי  יום. היודן לא משתמר בגוף מיום ליום. סלניום המצוי באגוזי ברזיל חשוב להפיכת ההורמון 4T, הורמון המאגרים בגוף, ל-3T, ההורמון שמפעיל את חילוף החומרים בכל תאי הגוף.

כאמור, מומלץ לאכול יותר ירקות מאשר פירות ובתפריט של 100% אוכל לא מבושל, תפריט כזה יכול גם להיות טעים! בוודאי לאחר שחוש הטעם מסתגל לכך. יותר קל לעמוד בתפריט של 100% אוכל חי, כשמכינים סלטים טעימים, עם מגוון של ירקות ולגוון בווריאציות שונות. תוספות של אבוקדו, טחינה שלא עברה חימום, מלח הימליה או מלח ים, מיץ  לימון ואצות (למי שאוהב את טעמן) ישביחו את טעמי המנות. ניתן בהדרגה להסתגל למזון פחות מלוח, כך חשים טוב יותר את הטעמים הטבעיים של מרכיבי המזון והם אלו שייתנו את הטעם העיקרי. מלח ים חשוב, אבל במידה. נמצא שמחסור של מלח פוגע במיוחד בזמן הריון. הוא מפריע להתפתחות נורמאלית של העובר. עם זאת, אין להפריז בשימוש בו. אצות ים מספקות אף הן נתרן, אך זהו נתרן קשור חלבון, שאינו מעלה את לחץ הדם. אצת וואקמה ידועה כמסייעת בהורדת יתר לחץ-דם.