לכהי עור ממוצא דרום אסיאני שחיים בבריטניה, החשיפה לשמש לפי ההוראות שם לא תורמות במאומה
יצירת ויטמין D בעור עם חשיפה לשמש מותנית בחשיפה לקרני UVB. אבל, רמה גבוהה של מלנין הנמצאת בעורם של כהי עור מפריעה לחדירת קרניים אלו וכך נגרם אצלם מחסור בויטמין D. ההנחיות הניתנות בבריטניה לגבי חשיפה לשמש נכונות ללבני העור שם. מהעדר הנחיות לכהי העור, הם פועלים לפי ההנחיות הכלליות שמתאימות ללבנים. כתוצאה מכך יש מחסור גורף אצלם בוויטמין D.
על מנת ללבן נתונים אלו באופן מדויק, נערך בבריטניה מחקר מתעתד, בו נבדקה ההשפעה של חשיפה לשמש בתנאים מוקפדים והשפעתה על רמות 25-דהידרוקסי ויטמין D בדם. בדיקות נערכו כל שבוע. במחקר שותפו 15 כהי עור לעומת 109 לבנים, משתתפי שתי הקבוצות היו בגילאי 20-60, שנחשפו לשמש באותה מידה. במקביל, חושבה כמות ויטמין D שהם קיבלו מן המזון.
תוצאות
אצל כל כהי העור נמצא מחסור של ויטמין D בדם – 25 ופחות נ"ג/מ"ל. אצל 27% מתוכם הרמה הייתה 5 ופחות נ"ג/מ"ל. אם כי הרמות עלו בתקופת המעקב, כל כהי העור נשארו עם מחסורים. העלייה אצלם הייתה רק ב-4.3 נ"ג למ"ל לעומת עליה של 10.5 נ"ג אצל לבני העור, P=0.001. 90% מן הלבנים הגיעו לרמה סבירה של ויטמין D. קבלת ויטמין D ממזון הייתה נמוכה מאוד בשני המגזרים.
מחקר זה נעשה בבריטניה. בארץ יש הרבה יותר שמש. אבל, במחקר שנעשה על-ידי רופאים בבית חולים שיבא נמצא מחסור בויטמין זה אצל 79% מתושבי הארץ, מכל העדות ובכל העונות. סביר ביותר שגם בארץ, תושבים כהי עור כמו האתיופים, יסבלו יותר ממחסור בוויטמין זה. כמותם גם כל לובשי השחורים וכל אלו שעובדים במקומות סגורים וכמעט לא רואים את אור השמש. אין מפלט אלא לקחת תוספים של ויטמין זה, אלא אם כן אדם מבלה בחצי עירום על שפת הים, או במקום מואר אחר, לפחות חצי שעה ביום, בצהרי היום, ללא מריחת קרם הגנה, זה יספיק אולי לבהירי העור – כהי העור מוכרחים לקבל תוספים. מחקרים בארה"ב מצאו שרק נטילה של 4,000 עד 8,000 יחב"ל ויטמין D ליום יעזרו – למי שחסר, דרושה גם כמות גדולה יותר. על כל פנים, אף אדם עלי אדמות לא קיבל הרעלת ויטמין D מצריכה יומיומית, כל החיים, של 10,000 יחב"ל .
