יחסי הגומלין בין חמשת האלמנטים-רשימה שלישית
נכתב ע"י ד"ר מינה פארן
בכתבה הקודמת תיארנו את המעגל האנרגטי בביטוי שלו דרך חמש התנועות או חמשת האלמנטים: העץ, האש, האדמה, המתכת והמים.
אין מדובר כאן ביסודות סטטיים או בתופעות טבע, אלא בזרימה אנרגטית הפועלת לפי חוקים מסוימים. האנרגיה מתחילה לעלות ולגדול עם תנועת העץ, מגיעה להתפשטות מקסימלית עם תנועת האש, מתחילה את הירידה עם תנועת האדמה, הירידה וההתכנסות נמשכת עם תנועת המתכת, ומגיעה למקסימום של התכנסות וסטגנציה עם תנועת המים.
האדמה היא אמנם מרכז הצירים שבין הצפון והדרום, המזרח והמערב, אבל כדי להבין את החוקים הפועלים בין חמשת האלמנטים, מוציאים את האדמה מהמרכז וממקמים אותה בין האש לבין המתכת, בין הקיץ והסתיו (ציור מס' 1). נותנים לאדמה את המקום של אמצע השנה.
ראש השנה הסיני חל בתחילת פברואר, בתקופה שבין היום הקצר ביותר בחורף, לבין השוויון בין יום ולילה שבאביב. אמצע השנה חל שישה חודשים מאוחר יותר, בין היום הארוך ביותר של הקיץ לבין השוויון בין יום ולילה שבסתיו. במקום זה ממקמים את האדמה, כדי להבין טוב יותר את יחסי הגומלין בין חמשת האלמנטים.
שני חוקים עיקריים פועלים בין חמשת האלמנטים. האחד הוא חוק ההולדה והיצירה, שקוראים לו גם החוק של האמא והבן. השני הוא חוק השליטה והעיכוב, שנקרא החוק של הסבתא והנכד.
חוק היצירה וההולדה, האמא והבן, אומר, שכל אלמנט מזין את זה שבא אחריו, כשם שהאם מזינה את בנה. המים מזינים את העץ, העץ מזין את האש, האש מזינה את האדמה, האדמה מזינה את המתכת, והמתכת מזינה את המים (ציור מס' 2).
חוק זה חל על כל ההיבטים הקשורים לחמשת האלמנטים. האנרגיה של עונות השנה עוברת מאחת לשנייה, לפי החוק של האם והבן שנע לפי כיוון השעון. אנרגיית החורף עוברת לאביב, משם היא מגיעה לקיץ, הלאה לסוף הקיץ שמזוהה עם האדמה, משם לסתיו ולבסוף לחורף. ניתן לבטא זאת גם בכך שהחורף מזין את האביב, שמזין את הקיץ, וכן הלאה. לאחר חורף יבש ושחון יבוא אביב עם פריחה מועטה. שרב ממושך באביב מייבש את הצמחייה, וכבר בתחילת הקיץ השדות יהיו צהובים.
בקשר שבין האיברים השונים, הכבד, שהוא האיבר של העץ, מזין את הלב, שהוא האיבר של האש. הלב מזין את הטחול והקיבה הקשורים לאדמה, הם מזינים את הריאות שהן האיבר של המתכת , והן מזינות את הכליות שהן איבר של המים. הכליות מזינות את הכבד, וחוזר חלילה.
בשלבים השונים שבחיי האדם: תנועת העץ קשורה ללידה, לצמיחה ולנעורים; האש קשורה לגיל העמידה, שבו האדם נמצא במקסימום הכוח והכושר שלו; האדמה קשורה לגיל שבו האדם בשל והגיע לבגרות ולאיזון מסוים; המתכת מבטאת את האסיף – האדם קוטף את פירות עמלו, אבל כוחותיו כבר מצויים בירידה, ה-yin מתחיל לעלות על ה- yang; המים קשורים לזיקנה, לשמירה על מה שנותר, לסטגנציה ולהליכה אל סוף החיים.
כל תקופה בחיי האדם קשורה לקודמת ומוזנת על ידה.
מצב של מחלה עלול להופיע אם תהיה חסימה שתעכב את הזרימה בין אלמנט אחד לשני. אנרגיה שאיננה זורמת היא לא אנרגיה, מכיוון שהאלמנטים קשורים זה לזה בכל רגע. חסימה במקום אחד תפגע בכולם.
חוק השליטה והעיכוב, הסבתא והנכד, אומר, שכל אלמנט שמזין את זה שאחריו, מעכב את השלישי במעגל (ציור מס' 3). העץ מעכב את האדמה, האש מעכבת את המתכת, האדמה שולטת ומעכבת את המים, המתכת מעכבת את העץ והמים את האש.
כל אלמנט מוזן על ידי אמו, מזין את בנו, נשלט על ידי הסבתא ושולט בנכד. בכל רגע, כל אלמנט קשור לארבעת האחרים, מושפע על ידם ומשפיע עליהם. כל אלמנט פועל לפי האופי והתכונות שלו, אבל הוא חייב להיות בהתאמה מלאה עם ארבעת האלמנטים האחרים.
ניתן לראות כל אלמנט כמרכז של פרשת דרכים (ציור מס' 4). לדוגמה, העץ הוא הבן של המים, האמא של האש, נשלט על ידי המתכת ושולט באדמה, וכך הלאה לגבי כל אחד מהחמישה.
חוקי היצירה והעיכוב הם התנאי לשמירת האיזון של כל היצורים. הם מבטאים את פעולות הוויסות הקיימות בכל גוף, המבוססות על ממריצים ומעכבים, ומסייעים לשמור על שיווי משקל דינמי. פעילותם אינה גורמת להחלשה של איבר מסוים ולחיזוק השני, אלא להפך, שומרת על כל האיברים והמערכות מפני הסגת גבול ועודף פעילות.
החוקים הפועלים בין חמש התנועות, הפאזות, האלמנטים, האיברים וכו', מבטאים דרך סמלית, אופיינית לרפואה הסינית. זוהי דרך כוללת המעבירה את תחושת הדינמיות שבין המרכיבים השונים בגוף. הכל פועל ומשתנה כל הזמן, מתוך התאמה וויסות עם כל שאר המרכיבים.
חמש התנועות או הפאזות הן הבסיס לפיזיולוגיה של הרפואה הסינית, והיא הכרחית למטפל כדי לאבחן מצב פתולוגי ולהחליט על אופן הטיפול. המטפל ישתדל למצוא את מקור חוסר האיזון בין האיברים, שהוא הגורם למחלה. הוא לא יטפל בסימפטום, אלא ישתדל לתקן את הבעיה במקור ובכך יביא לריפוי.
ברפואה הסינית אין המלצה לקחת תרופה מסוימת לאורך זמן, וודאי שלא לכל החיים. הכל משתנה בקביעות, ויש להתאים את הטיפול למצב החדש של האיזון בתוך המעגל. המטפל קורא בדופק את מצב האיזון בין האיברים. הוא קורא את הדופק בשתי הידיים בו-זמנית, ובודק שלוש נקודות על פרק כף היד.
הוא מניח שלוש אצבעות על כל יד. ביד השמאלית של המטופל הוא קורא בנקודה התחתונה (המצויה מתחת לקמיצה שלו) את הכליה השמאלית, בנקודה האמצעית (מתחת לאמה שלו) הוא קורא את מצב הכבד, ובנקודה העליונה (שמתחת לאצבע) הוא קורא את מצב הלב. ביד הימנית של המטופל קורא המטפל בנקודה התחתונה את הכליה הימנית, בנקודה האמצעית את מצב הקיבה והטחול, ובנקודה העליונה את ההריאות.
בדיקת הדופק היא אמצעי אבחון ממדרגה ראשונה ברפואה הסינית. ספרים רבים נכתבו על סוגי הדופק השונים במצב נורמלי ובמצבים פתולוגיים שונים. הם מתארים את השינויים בדופק עם הגיל, עם עונות השנה ובמצבי מחלה שונים.
המטפל המנוסה קורא בדופק את הזרימה האנרגטית בין כל האיברים שבגופנו. ביד השמאלית הוא קורא את האנרגיה העולה מהמים דרך העץ אל האש, או במילים אחרות, מהכליות דרך הכבד אל הלב. ביד הימנית הוא קורא את האנרגיה היורדת מהאש אל עבר המים דרך המתכת, או מהלב דרך הריאות אל הכליות. הוא קורא מעגל שלם של עליית האנרגיה דרך השמאל וירידת האנרגיה דרך הימין.
השקעה רבה צריך להשקיע כדי ללמוד לאבחן לפי הדופק. בלימוד המסורתי סומך המורה על האבחון של תלמידו רק אחרי שנים רבות של לימוד תיאורטי ומעשי.
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
