מתן סלניום בעירוי משפר את סיכויי ההישרדות ממצבי רעלת חמורים
ל-238 חולים שסבלו מרעלת (ספסיס) חמורה, נתנו, בחלוקה באקראי, לקבוצת הטיפול מנה של 1000 מק"ג סלניום בעירוי לווריד במהלך 30 דקות ומנה דומה של סלניום בעירוי של 24 שעות, וזאת בנוסף ל-100 מק"ג סלניום שהיו בהזנה התוך ורידית המקובלת ולקבוצת הבקורת רק 100 מק"ג סלניום עם ההזנה התוך ורידית המקובלת שהם קיבלו.
מבין החולים בקבוצה שקיבלו את הטיפול הנוסף עם עירוי סלניום, במהלך 28 ימי מעקב נפטרו 42.4% ואילו מבין אלו שלא קיבלו את תוספת הסלניום המוגברת, נפטרו 56.7%, הבדל של 25% בהישרדות. אצל החולים שקיבלו יותר סלניום, רמתו בגוף ורמת גלוטטיון פראוקסידאז היו נורמאליות וזאת בניגוד למצב אצל חולי קבוצת הביקורת, להם היו רמות נמוכות הן של סלניום והן של סופראוקסיד דיזמוסטאז. ירידה של 14.3% בתמותה הינה מאוד משמעותית במצב קריטי של רעלת, שהיא מצב בריאותי חמור ביותר. מתוך:
Crit Care Med 2007;35:118-126.
