חומצות שומן הכרחיות ממקורות של צמחים

חומצות שומן הכרחיות ממקורות של צמחים

 

 

הגוף מסוגל להפוך חלק מחומצת השומן הלינולאית לגל"א, גאמא לינולניק אסיד. אם היא בעודף, חלק ניכר ממנה הופך לחומצת שומן ארכידונית. זו דרושה לגוף בכמות קטנה – בעודף היא משמשת חומר מוצא לציטוקינים מעוררי דלקות. גל"א מצויה כמות שהיא בזרעי נר-הלילה החופי, בורג' ממשפחת הזיפניים וממקור של פרי גרגרים מסוים. אין זה פטל בר שחור כפי שהוא מכונה אלא פרי גרגרים מסוג אחר. את חומצת השומן אלפא לינולנית מקבוצת אומגה-3, הגוף יכול להפוך ל-EPA וגם ל-DHA.  היפוך אחרון זה נעשה בעיקר אצל נשים בגיל הפוריות. חומצת השומן DHA דרושה להתפתחות המוח, העצבים והראיה של עוברים ושל תינוקות. נשים צעירות מסוגלות להפוך כ-8% מכלל  חומצת השומן האלפא לינולנית ל-DHA, אצל גברים ונשים מבוגרות יש היפוך מה, בין 2-5%. זה קורה טוב יותר אם אין בתפריט עודף של חומצות שומן אומגה-6.

חומצות השומן EPA ו-DHA מצויות בעיקר בדגי מעמקים ובשמן דגים. אבל, מקורות אלו הולכים ומדלדלים, הים הולך ומזדהם וצמחונים מסיבה אידיאולוגית שאינם צורכים דגים או שמן דגים. מסתבר שיש מקורות צמחיים גם לחומצת השומן DHA.  חומצת שומן זו מצויה בספירולינה, כלורלה ואצות ים מיקרוסקופיות. מאצות כאלו מייצרים כמוסות של DHA. מאחר וחשיבותה של חומצת שומן זו רבה במיוחד לנשים הרות ומיניקות, לא מומלץ להן להסתמך רק על ההיפוך שקורה בגוף, אלא לקחת אותן בצורה מוגמרת מן המקורות הנזכרים.

אצות ים מיקרוסקופיות כספקיות של DHA

בחוברת אפריל 2007 של המגזין  J Nutr הוצג מחקר שנעשה עם כמוסות של אצות ים מיקרוסקופיות כספקיות של DHA. משתתפי המחקר קיבלו, בדרך  של סמיות כפולה, עם פלסבו ובהצלבה כמוסות של DHA מאצות ים מיקרוסקופיות או כמוסות פלסבו. היה פסק זמן של 4 חודשים בין נטילת התכשיר או הפלסבו. בתקופה בה נטלו האנשים את תכשיר ה-DHA, ובכמות של 0.7 ג' בלבד ליום, חלה אצלם ירידה של 3 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. ירידה כזו נראית אמנם זניחה אבל יש בה כדי למנוע באוכלוסיה כפי שיש בבריטניה, אלפי מקרים בשנה של התקפי לב ואירוע מוחי. בכדי להשיג אפקט דומה משמן דגים, נדרשו כ-3  ג' ליום. אצות הים המיקרוסקופיות אינן מקור מתכלה, אין בהן זיהום של כספית או דיוקסין וכדומה  כפי  שיכול להיות  בשמן דגים וגם צמחונים מסיבה אידיאולוגית משתמשים בהן.

בכל מקרה, שמנים צמחיים שאין לגביהם מחלוקת הם שמן זית כתית מעולה המספק בעיקר חומצות שומן חד בלתי-רוויות ושמן קוקוס מכבישה קרה וטרי. כיום יודעים שהוא שמן בריאותי מדרגה ראשונה.

חומצות שומן אומגה-6 ואומגה-3 עדיף עשרת מונים לקבל ישר מן המקור – גרעינים או אגוזים, לא קלויים ולא כאלו שהתיישנו. בשמנים שהופקו מהם – בכבישה רגילה חומצות השומן תורמות פחות. שמנים שהופקו מהם בכבישה קרה רגישים לקלקול וכך הם מזיקים. שמנים צמחיים מוצקים (בצורת מרגרינה והנמצאים לרוב בדברי מאפה קנויים)  מספקים לגוף שמנים מחומצנים, מוקשים וטרנס איזומר. כל אלו מזיקים בתכלית והם בין הגורמים לכלל מחלות הציביליזציה.